לפני 6 שנים. 5 במרץ 2018 בשעה 1:34
פנים רבות למוסיקה, בטח שגם לי.
והאולדי'ס האלה.. יכולים להצית אש במקומות כבויים
כאילו נכתבו אתמול למטרה אישית.
מייסי גריי שלי..
המלכה האולטימטיבית
המלקה בנשמה.
עוד לילה לבן
שעתיים שינה ויקיצה אל יום ארוך מגיהנום
כזה שכל השבוע יתחיל בחושך
ויסתיים באותו צבע.
המילים שלה מכות
כל כך חזק שאין סימנים ורק דמעות
מציפות.
המילים של שתיהן
מייסי גריי ושלה.
ספגתי אגרופים ישר לפנים הקפואות שלי
נאמר לי כבר הכל
בלהט של רגע מטומטם
וגם כשניסיתי לומר שלום ונחנקתי
מנסה ללכת ונופל
זה נשאר תמיד אמיתי
הכי אמיתי שמאי פעם היה.
(תודה מייס..)
אני שונא את הנוסטלגיה הזו שמעירה אותי כואב.
אתם לא תבינו
גם היא לא.
דרקונים מדממים סגול.
'זדיינו.