לפני 8 שנים. יום שלישי, 29 במאי 2018 בשעה 22:16
נכנס ויוצא בין כריות ושמיכה
לא שקט
לא רגוע
דואג
מחכה
צלילי האזעקות מגיעים מרחוק מאד
לא מקילים לשניה
על הלילה הקשוח הזה
וכל מה שירגיע כעת
את נשמתי הקודחת
זה זליגת גופך עלי
מגע עורך
ידך הקטנה שנחה על עיניי
לחישתך המספרת שהכל באמת
בסדר
שמלחמות קורות רחוק
שאני
יכול להסיר את כף היד מהאקדח
לנשום עמוק
לצלול בין שדייך
לטעום את עורך בפי
את פטמתך מזדקפת
על לשוני..
הלוואי.
והיית כאן.
כעת.