"נעלמת!"
😂
מושג של יחסיות.
לא נעלמתי ולא הלכתי לשום מקום.
הפסקתי לטייל כאן באמת, הנוף הפך למוכר ונדוש.
אותו בלוג עם ההיא שמחפשת את עצמה, ואחד נוסף שמישהי עסוקה בלספר כמה היא בדסמית ועוד אחת שיושבת על משבצת הסטוקריות וההוא שאוסף מונולוגים מאתרים שונים ומחליף אותיות כדי שלא נזהה את הקופי-פייסט, וההיא שיודעת הכל אבל הפוסטים שלה עמוסי מרור כאילו ליל הסדר נמשך 365 ימים בשנה..
משעמם.
ובתוך כל זה יש נקודת אור אחת, נקודה שקטה שטעימה ממנה משולה לקובית סוכר מרוכזת ומזוקקת.
הסטנדרטים שלי רק התקשחו, השנים מיטיבות עימי, סובלני יותר אבל נוקשה, מקבל בדיוק מה שדורש, לא מילימטר פחות.
ואתם יקיריי, פעם הייתם זכאים להצצה פנימה, היום הבדסמ שלי נשאר בין הקירות הפרטיים, בכל מקרה לא תבינו אותו ואין טעם לדון במשהו ששני צדדים לא מסוגלים לגשר על פערים בו.
31 שנות בדסמ.
עונג.