לפני 4 שנים. 8 בינואר 2020 בשעה 14:54
כעס משול לנחש המטפס ועולה בין הענפים שאנו קוראים להם נשמה.
בין כל הפניות המסוננות המגיעות, אני מוחק שטויות כי אין בהן שום טעם לביזבוז זמני.
בפניות העוסקות בשאלות ותהיות בדסמיות אני נותן את דעתי ומדגיש שאינה מחייבת והנתינה מגיעה מתוך אותו ניסיון נצבר במעבר לשלושה עשורים.
מקום מיוחד שמור למילים גדולות, גבוהות, מתיימרות.
אותן אני נהנה לחשוף במערומיהן.
אז השוט שלי לא להשכרה, גם לא לתחרותיות כלשהי ואם פינטזת שכך, תניחי כרית רכה.
הנפילה מהפנטזיה תכאב..
הרבה יותר מהשוט.
Delete.