לפני 12 שנים. 30 בינואר 2012 בשעה 5:40
החדר סובב אותי,
השמש עדיין לא עלתה,
המוזיקה בכולי, גוערת, חופרת, נוברת, מסתירה אותי, שלא יראו..
אני נוטפת ריר שזב ממך על כולי אתמול בלילה,
מטפטפת את דרכי אל תוך החדר,
לחיים אדומות,
הירוקות בוהקות,
הן מקיפות אותי, פותחות אותי לכל האפשרויות האפשריות. ממתינות בלעג, שאפתח את העיניים שלי, שאציץ בהן.
אני מביטה באחת, ועוברת לשנייה, וכך אחת אחת הן מציפות, מציצות עליי, נוגעות במחושיי, מלטפות בכימורים, מפשיטות אותי מאלפי הפנים שהן יודעות שאני יכולה ללבוש, לכשארצה.
וכמו ילדה נזופה,
עם אף אחד קטן,
שריטה על הגב, סימן על הטוסיק,
ונשיקה אחת בפה,
אני מחייכת את אותו החיוך המסופק שלי.
והן,
בשקט,
בורחות לחוריהן,
משתתקות. נבוכות.
