לפני 11 שנים. 5 בדצמבר 2012 בשעה 17:25
הלובן שלי לבן לבן, במיוחד, הרכות שלי רכה רכה היום, העיגולים מתעגלים מעגלים פינות שהתחדדו עם השנים, הנימוחות מוצאת את מקומה אצלי, במקום הזה שלי. אני נמסה בתוך הידיים שלך, לעולם שהוא רק שלנו, להוויה מתקתקה שרוחשת בי גלים של מתיקות ועונג. האיד שממנו הזהירו אותי כל השנים, זורם לי מבין הרגליים עכשיו כשאני לצידך, ואני אינני יותר מדבר שמונח שם, וידיך הן שהופכות אותי לקסם שהינני.
