לפני 11 שנים. 20 בדצמבר 2012 בשעה 9:25
ירושלים הכי יפה כשהיא איתך.
מאחורי אחת הסמטאות אתה דוחף את היד שלך לתחתונים שלי מאחורה. אני מנסה לנשום, מבליעה את הרצונות שלי פנימה ומתמסרת לרגע הזה. אליך. אתה מכניס לי בצק פריך ממותק ממולא בשקדים לתוך הפה שלי, אומר לי לסגור ולאכול. אני מעכלת את כל הבפנים ומלקקת בעונג את כל הבחוץ. אתה אוהב לראות אותי מתענגת על דברים קטנים כאלו, אוחז בצווארי כמחווה לאהבתך ולוחץ חזק. העיניים שלי מבריקות, אני יודעת, כי הזיק הזה בעיניים שלך נדלק ומתעצם. הייתי מערים אותך עכשיו כאן מולי. ואני ממשיכה לחפש מסביב כוכים נסתרים מעיניי חרדים שבהם תוכל לבעול אותי. שקדושת העיר האמיתית תחלחל לי לכל הנקבים שלך.