בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד צעד אחד

לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.
לפני 12 שנים. 20 בינואר 2012 בשעה 5:51

אני אזכור לך את זה, תמיד..
עברו כבר מעל שנתיים וחצי...
אני מתגעגעת אליך למרות הכל..
היית לי חבר טוב
הבן אדם הראשון שאהב אותי באמת
הבן אדם הראשון שהביא לי זר פרחים
הבן אדם הראשון כשהתקשרתי אליו עזב הכל ובא לחזק אותי
אבל רגע אחד הפיל אותך
הפיל אותנו
הרגע הזה שהייתי צריכה אותך
הייתי צריכה שתגן עלי מפני אמא שלך
אמא שלך צעקה עלי... צרחה עלי
אני יודעת שאתה בן יחיד ואתה חשוב לה
אבל עשיתי אותך מאושר אני יודעת את זה בוודאות
בכיתי בגללה, היא פגעה בי מאוד
ואתה לא היית שם להגן עלי
עם כל האהבה שלי אלייך
על זה אני לא אסלח לך לעולם.

nomorenomore - אה -זו באמת דילמה !
לפני 12 שנים
אור חדש​(אחרת) - על איזו דילמה מדובר??..
הבן אדם כבר לא חלק מחיי...
אהבתי אותו וכעסתי עליו
אם להישאר או לעזוב.. זו כבר דילמה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י