שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד צעד אחד

לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.
לפני 12 שנים. 1 במרץ 2012 בשעה 20:49

מחר ה-30 לסבא.. עבר חודש מאז שהוא נפטר.. מחר נעלה לקבר..
הרבה דברים מסתובבים לי בראש.. מצאתי במקרה תמונות שלו שצילמתי בפסח הקודם.. כלכך רזה וחלש וכפוף.. הזיקנה מכוערת כלכך.
מחר ה-30 כלכך מהר.. שוב נראה את כל המשפחה וכולם התחבקו וידברו על הימים בפלמ"ח או על מסיבות שהם היו עורכים בבית הישן של סבא וסבתא עם כל נציגי הצבא ונדבר על הספרים שהוא כתב על הבדואים ועל הקמעות והאמונות...
עושה רושם שעל כולם זה עובר בסדר.. אולי על סבתא פחות מן הסתם היומיום יותר קשה בשבילה.
אני בסדר, אני פרקתי הכל בלוויה ואני שמחה שעשיתי את זה (למרות שהייתי חריגה) אז עכשיו אני רגועה ושלמה עם התהליך הזה.

אני מספרת לכם את זה.. למרות שסיפור משפחתי גדול הרבה יותר מסתובב כרגע בבית.
אולי זה יעזור אם אני אשחרר את זה לעולם...

יש לי אחות, קטנה ממני בקצת.. היא ממש פגע רע.. ממש כל אסון שהיא יכולה להביא על המשפחה על עצמה על ההורים שלי היא עשתה.
ילדה שעשתה הרבה סבל להורים שלי במשך הרבה שנים.. שקרים קללות וכיוצא בזה..
היא שיקרה להורים שלי שהיא התגייסה לצבא שהוציאו אותה כי היה יותר מידי בנות.. לי זה נשמע מוזר ובדקתי את הסיפור מסתבר שהיא הלכה לקב"ן אמרה לו שהיא תתאבד היה גם ביקור במיון בתקופה הזו ושיחרורו אותה על נפשי..
היא ילדה שעזבה את הבית מבחירה שלא לומר דרישה מגיל צעיר.. פנימיות.. בתי חולים פסיכאטרים.. הרבה בתי ספר שהיא עברה כי לאבא שלי זה היה כלכך חשוב שהיא תסיים 12 שנות לימוד והוא נלחם על זה בלי סוף היא עברה הרבה בתי ספר כי כל פעם היתה איזו סיבה שהרחיקו אותה. בסוף היא סיימה (בלי חצי נקודה בבגרות כמובן) .. בקיצור ההורים שלי סבלו סובלים ויסבלו ממנה עוד הרבה זמן.. הם אושפזו בביתי חולים כמה פעמים בגלל לחץ דם ובעיות כאלה לילות בלי שינה והרבה בכי ועצבים וצעקות בבית בגללה.
טוב הבנתם את הרקע.
הסיפור החדש זה שהיא מתחתנת.. עם ערס יותר גרוע ממנה.. לבן אדם יש תיקים במשטרה.. הוא לא מסוגל להחזיק עבודה 4 ימים רצוף.. הוא שיקר להורים בנוגע להמון דברים.. היו דרכים לברר את זה וכמה פעמים הוא הפיל את עצמו גם.. במריבות שהיו להם (לאחותי ולחבר שלה) נזרקו מילים לאויר שהאוזניים בערו החוסר כבוד שלו אליה ולהפך הוא נוראי ברמות הכי גדולות שיש..
היא נכנסה להריון ממנו כבר היה תאריך לחתונה והיינו שותפים לתהליך הזה אני ואמא הלכנו לחפש שמלות הכל היה איכשהו בסדר ..
אההה שכחתי לספר לכם.. היא בחובות .. כשהיא לא גרה בבית היא חגגה על כל הבנקים שיש פתחה חשבונות על ימין ועל שמאל כמובן שלעבוד זה קשה ולחשוב שלאכול כל יום במסעדה וללכת רק עם מותגים זה דבר שלא עולה כסף והוא חובה.. אז היא צברה חובות בסך של 30 אלף שקל... שכמובן היא לא החזירה.. זה הגיע לעיקולים.. קיבלנו צוים הביתה כי בתעודת הזהות שלה מופיע שהיא גרה בבית.. סיפור שחבל על הזמן.. אבא שלי עזר כמה שהוא יכל לסגור את זה וסבא שהיה עוד בחיים נתן לה 20 אלף שקל כמתנה לחתונה שתסגור את המינוס ולפחות הם יכלו להתחיל את החיים שלהם לא ממינוס..
אמא שלי כל הזמן ניסתה להסביר לה שזה לא נכון להביא ילד במצב כזה.. בלי בסיס בלי כסף שאפשר להחזיק את הילד הזה הם לא מצליחים אפילו להחזיק את עצמם... היא החליטה לעשות הפלה.. ולבטל את החתונה.. אמא שלי הלכה איתה לבית החולים לעשות הפלה.. והם רבו בטלפון .. איזה מילים רצו שם שלא נדע.. ציטוט " אני אתבע אותך ואחגוג על הכסף של אבא שלך" זה מה שהוא אמר לה החולרע הזה.
והיא כבר מטומטמת חזרה אליו.. לא מפחד.. היא בוחרת בו.. באפס הזה... בעל מכה ב100%
החדשות הם: היא שוב בהריון.. חודש חמישי.. והם מתחתנים עוד שבועיים..והחובות כמובן חזרו אצלה.. ומתברר שגם לו הוא במינוס של 70 אלף שקל.
איזה בן אם הגיוני מתחתן/מביא ילד לעולם במצב כזה?????
המשפחה החליטה שהיא מנתקת את הקשר.. אי אפשר לקבל אדם כזה (את הבן זוג שלה) למשפחה פשוט אי אפשר אז לא נותנים יד לחתונה ולהרס הזה.. הרי די ברור מי יגדל את הילד הזה.. ההורים שלי אלא מה..
ואמא שלי תמשיך לאכול סרטים ולבכות ולדאוג ולחץ דם ובתי חולים.. ומי יודע לא זה יגיע.. הילד הזה לא אשם שההורים שלו ילדים.

איזה בלגן.. מתנת יום הולדת לאמא שלי.. החתונה שהיא קבעה היא בסמוך ליום הולדת שלה.. אמא שלי קורסת לי בטלפון אבא שלי עם פתיל כלכך קצר שהוא מתעצבן על שטויות.. ההורים שלי ימותו ממנה אני מוכנה לחתום על זה.

אתם מבינים.. אני לא יכולה לקבל חום מהמשפחה ולבקש עזרה בבעיות שלי.. הבדידות והקשיים.. הם כלכך טרודים בדברים הרבה יותר גדולים.
אני מפחדת על ההורים שלי. זה יגמר רע.

זהבה - להורים יש זמן לכולם. תפסיקי לבטל את עצמך מולם בגללה. תחשבי על עצמך, על מה שחשוב לך. מגיע לך.
אני מקווה בשביל אחותך שהיא תמצא את האהבה שלך לעצמה. ילדים נולדים לכל מיני מצבים. לכי תדעי, אולי ההורות תשנה אותה לגמרי. כבר היו מקרים.
לפני 12 שנים
אור חדש​(אחרת) - זה גם מה שאמרתי על הצבא.. שאולי זה ישנה אותה וכמו שהבנת זה לא כלכך הלך.
חוץ מזה תסכימי איתי שזו נקודת פתיחה גרועה ביותר.

אני לא יכולה להציף את ההורים שלי בעוד קשיים הם סובלים הרבה יותר מידי. אני צריכה ללמוד למצוא דרכים אחרות להתמודד
לפני 12 שנים
זהבה - רגע. רגע רגע.
צבא זאת מסגרת נוקשה וקשה. אל תשליכי את הקושי שלה להתמודד עם מערכת החינוך או הצבא לאיך שהיא תהיה בתור אמא. יש אלף ואחת סיבות ללמה אנשים נפלטים ממערכות בירוקרטיות אטומות. אני רואה את זה וראיתי את זה לאורך כל חיי.
לגבי הפחד שלך עליה- לגיטימי ומובן, אבל אלה החיים שלה ואת לא יכולה לעזור למי שלא מוכן, רוצה, יודע או מסוגל לקבל עזרה. התפקיד שלך כאחות זה לתמוך. ואם את לא מסכימה עם הצעד שלה, תגידי לה גם בלי להתנתק. היא צריכה לדעת שיש לה על מי להשען.

לגבייך- זכותך המלאה לדרוש יחס ותשומת לב. תפסיקי לבטל את עצמך. קשה לך על ההורים שלך, אני מבינה, אבל אם הם המשענת שלך, תמצאי את הדרך להשען עליהם. בזה שאת מתרחקת לתוך עצמך, את משדרת להם ריחוק... ובעצם- זה כמו אחותך שהתרחקה. תנסי להסתכל במבט חוץ-גופי על הסיטואציה. אצלי זה עובד בכל פעם מחדש.
לפני 12 שנים
א-דום​(שולט) - זה די הפוך. ההורים שלך היו צריכים להתמודד עם בת סוררת במיוחד. בסופו של דבר הבינו שהם צריכים להתנתק ממנה. לפי התיאורים שלך, למרות שזה קשה זה די הכרחי. את יכולה להיות מקור לנחמה עבורם. את צריכה לבקש תשומת לב ולהגיד את זה.ברמה המשפחתית יש כאן מישהי ששואבת תשומת לב ועל כן צריך להסיט את ההורים מהדבר החולני הזה למשהו אחר למשהו בריא וזו את. מגיע לך!
לפני 12 שנים
אור חדש​(אחרת) - אני לא כלכך יכולה לתת להם נחמה בתקופות מסויימות גם עלי עוברים דברים.
אני יכולה לשם מסכה כל שיחה איתם ולהגיד יהיה בסדר כשברור שלא יהיה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י