בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד צעד אחד

לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.
לפני 12 שנים. 13 במרץ 2012 בשעה 22:12

אני צריכה חיזוק חברים..
אמא נעלמה מהבית ל5 שעות שהיו מאוד מדאיגות לי (היא כמובן לא ענתה לטלפון) בסוף היא חזרה רגועה יותר.. ועשינו לה הפתעה נעימה... (מי אמר שאני לא יודעת לבשל????)
הכנתי ארוחה מדהימה ולא טעמתי בכלל מהאוכל שאסור לי.. ובכל זאת כולם נהנו מאוד.
בלונים ומתנות קצת זיקוקים.. היא חייכה וזה מה שחשוב.

מחר אני חוזרת לדרום.. אני רואה שרגוע שם יותר וזה מרגיע גם אותי.. הסמסטר מתחיל בשבילי.. ואני מתרגשת וחוששת..
בינתיים ניהיה לי קצת יותר מידי לבד.. ואני צריכה איזה חיבוק טוב שיחזיר לי קצת אנרגיות כדי להתחיל מחדש.

לא ביקרתי באתר הרבה.. כי אני בבית.. אבל גם כשנכנסתי לפה לא ראיתי את החיזוק שאני מחכה לו..
אני מודה לכל מי שקורא ולקומץ שמגיב זה חשוב לי מאין כמוהו.. אבל זה כבר לא אותו דבר.. אני יודעת שזה לא יפה מצידי להגיד את זה. ואני צריכה להגיד תודה כי יש אנשים שאין להם אפילו את זה. אבל אני באמת רוצה לא רגע צריכה להרגיש מחובקת, שייכת כדי להרגיש טוב..

גם ששואלים לשלומי זו התייחסות.. גם שנותנים לי פקודה זו התייחסות..גם שמצליפים בי זו התייחסות.. וזה חסר לי מאוד. אני צריכה להרגיש שחושבים עלי שאני חשובה למישהו שרוצים לראות אותי או לשמוע ממני..

זה רגע של חולשה.. אני יודעת.. ואני לא מתביישת בזה. אם לא מקבלים- צריך לבקש.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י