עוד צעד אחד

אוי אוי כמה יש לי לספר לכם.

קודם כל, אחרי יומיים של צום שהיה לא פשוט, עכשיו בשמחה רבה אני אוכלת 😄
הייתי בבנק הוצאתי כסף קניתי אוכל ועכשיו אני אדם שמח.
אחרי התלבטויות רבות בסופר החלטתי לקנות לחם מקמח מלא. המאמן הקודם שלי (של הדיאטה) סיפר לי שאחרי חודש בהמנעות (ככה אנחנו קוראים למסגרת הזו שנמנעים מפחממות וסוכרים) מכניסים 30 גרם פחממה מקמח מלא (2 פרוסות לחם). אני כבר עברתי חודשיים ואחרי שחודש קודם כמעט ונשברתי אמרתי לעצמי שהפעם אני אצרף אותו מוקדם יותר. והגיע הרגע.
אני לא כלכך שלמה עם זה, כי זה אומר שזה יאט את קצב הירידה שלי שגם ככה לא מזהיר, אני פוחדת שזה יחזיר לי את תשוקה ללחם שאבדה לי כבר אחרי חודשיים של המנעות. יש הרבה חששות אך עם זה אני רק חושבת על כל האופציות שלי לצרף לחם לאוכל.. להכין פרוסה ללימודים לאכול ביצת עין עם לחם אפילו לשקשוקה אני אוכל סוף סוף לצרף לחם.. שינוי מאוד משמעותי בשבילי אבל מאוד מפחיד.
חשבתי לעשות את זה בהדרגה נגיד לאכול את הלחם רק 3 פעמים בשבוע. אבל אני לא יודעת אם אני אעמוד בזה.

אתמול כל הלילה היינו במפעל, כן, סוף סוף נכנסנו לעיניינים.. הכרנו את התהליך, רשמנו, ראינו זאת היתה חוויה מדהימה.
אני יודעת שאני נשמעת הכי גיקית שיש אבל זה ריגש אותי להיות במרכז העיניינים לא לדבר על תאוריה ומודלים ואלגוריתמים.. אלא לראות מכונות בעיניים, את התהליך, לקחת זמנים, ללמוד את השפה החדשה של הרכיבים. נהנתי מאוד. בגלל שחשוב במפעל לשמור על סטריליות הלבישו אותנו בחלוק ונעליים גבוהות (כמו נעליי הרים) משקפי מגן אטמי אוזנים (מכונות עושות הרבה רעש) וכובע של אמבטיה..חחח... נראיתי כמו לבורנטית.. איזה צחוק זה היה 😄
לשותפה שלי היה קר מאוד על ריצפת הייצור לי לא, טוב, יש לי ריפוד 😄 אז אני כתבתי הכל ולקחתי זמנים ושאלתי שאלות, כל זה בזמן מחזור עם כאבים שבא לי למות (שכחתי לקחת כדור לפני שבאנו) ובכל זאת נהנתי מכל ה5 שעות שהיינו שם.

היה לי מעט מאוד זמן לישון כשחזרנו הביתה ישנתי אצל השותפה שלי על הספה.. איזה כאבי גב יש לי אתה לא מאמינים. קמנו אחרי 4 שעות ישר לבנק להוציא כסף סוף סוף ולחזור לדירה.. בדרך היתה לי שיחה נעימה מאוד שעזרה לי לא להרדם ולפספס הרבה תחנות 😄
הגעתי לדירה לא הספקתי לנשום וכבר אני על אוטובוס בדרך למלגה.. התחלנו קצת לדבר על פסח הכנתי כל מיני כרזות וציורים של פסח ותליתי על הקירות.. כל מי שנכנס למרכז שלנו יודע שאני זו שמקשטת שם וכולם מופתעים (לשמחתי) כל פעם מחדש. כשאני אומרת להם שאני לומדת ניהול הם לא מבינים איך הגעתי לזה למה אני לא לומדת אומנות או משהו כזה... איזה כייף זה לקבל מחמאות?!!!!!

והינה אחרי 3 שעות עם הילדודס הלכתי ישר לסופר לקנות אוכל, סוף סוף.
וזהו אפשר להגיד שנגמר היום שלי (היומיים) אבל לפני עוד הרבה עבודה מינהלתית...חח טפסים דוחות לסדר את הדפים שכתבתי הלילה שיהיה אפשר להבין מהם משהו לפגישה של מחר בבוקר.. ילדה עסוקה :).

זה נכון שאני אוהבת לישון ומעדיפה להשאר בדירה הרבה פעמים במקום לצאת, אבל היום הרגשתי שאני חייה. אני הולכת מפה לשם סידורים דאגות פגישות..
אולי אני מתבגרת?