אולי אפשר לקרוא לזה אדישות???
יום פרווה כזה, שום דבר לא ריגש אותי או העציב אותי מידי מהצד השני...
ההורים נסעו לסופ"ש אז אני על קו דרום מרכז כדי לעשות פה קצת בייביסטר.. סיימתי את הלימודים ב-6.. והגעתי הביתה סחוטה מעייפות (גם נסיעות זה מעייף.. אפילו שלא נהגתי).
הפגישה היום עם המנחה היתה מטופשת.
כרגיל השותפה שלי לא באה מוכנה ואני שאלתי את "כל" השאלות (השותפה רצתה להפגש איתו למרות שלא כתבנו כלום בהצעת הנושא). בקיצור, אנחנו למדנו בשנה שעברה בקורס כתיבה מדעית איך כותבים הצעה.. ובאותם סטנדרטים התכוונתי לכתוב גם את זו.. תמציתיות.. פונטים.. סדר מסויים.. כל מיני חוקים. עכשיו הגעתי עם המון המון מידע שהתפרס לדעתי על יותר מידי שקופיות רציתי לשאול את המנחה מה לסנן... והוא סינן אותי.. הרגשתי תחת התקפה "את מתעסקת בתפל" "זה לא מעניין אף אחד.. תכתבי כמה דברים אפילו תחפשי במצגות משנים קודמות דברים שמתלבשים לך טוב העיקר להזיז קדימה, זו רק הצעה אין פה התחייבות וזה בכלל לא בטוח שאלו הכלים שנעזר בהם רק בהמשך התהליך נדע יותר"... השותפה שלי כמובן שתקה ואני נכנסתי לפינה הקטנה שלי ולא אמרתי מילה יותר. מרגיז.
שיצאנו מהפגישה השותפה שלי אומרת לי "את כועסת עלי?, אני מרגישה שאת לחוצה וזה מלחיץ אותי ואני לא יודעת מה לעשות".. ראבק אולי תתעוררי כבר??!!!! תקחי חלק תתפסי צד תגני על הנתונים שלנו תשאלי שאלות אל תתני לי לקבל את כל האש!
כדי שלא תרגיש שהיא לא עושה כלום נתתי לה לכתוב היום את ההערות של המנחה.. אני בטוחה שהיא לא רשמה הכל בעיקר דברים שעניינו אותי אבל לא התערבתי שתעבוד קצת אני לא צריכה להעיר אותה כל הזמן.. הוא מדבר והיא עם האייפון המטופש הזה.. גם כן צעצוע.. בקיצור אין לי את הדברים שהוא אמר לכן יש לי הרבה חורים כרגע במצגת.. נראה מה היא תשלים ואיך בסופ"ש.. מוכנה להתערב איתכם שהיא תתקשר אלי לפחות 3 פעמים כי לקשקש על איזה פסיק שם.. איך נפלתי!
נוסף לסערה הזו.. הכרתי מישהו.. הציע עזרה.. אני "עוקבת" אחריו כבר כמה זמן והוא נראה לי ממש אחלה אז לקחתי את הצעתו... העזרה בכללי היא בקטע של לעבור איזשהו תהליך שיעזור לי קצת לקבל את עצמי לא להתבייש בגוף אותי וכו'....
היום הוא ביקש ממני (כהתחלת התהליך כן) להתמודד עם זה פנים מול פנים לראות אותי חשופה לגמרי.. זה הטריף אותי כלכך הרגיז אותי.
איך אפשר לטפל בבעיה ככה??? מישהו שפוחד ממים זורקים אותו למים כדי להפיג את הפחד????
והוא התעקש מה זה התעקש זה בדרך להתפוצץ בגלל זה. הוא לא מוכן לוותר אני לא מוכנה לעשות את זה.
מה אתם חושבים?
כמוהו שצריך לעשות את זה בבום, או כמוני שזה צריך ללכת בבייבי סטפס.
לפני 12 שנים. 22 במרץ 2012 בשעה 21:51