עוד צעד אחד

מבולבלת..
מחר בערב כנראה אני צריכה להיות במפעל.. הבעיה הגדולה היא שמחר בערב יש לי הרצאה שהנוכחות בה חובה מטעם המעורבות החברתית (השלוחה שמהם אני משתתפת במילגה עם הילדים) .. אני ממש בבלגן עם זה. איך אני מספיקה את 2 הדברים...
התקשרתי למנהל המפעל הוא אמר שכנראה יש עיקוב.. הלוואי הלוואי הלוואי.. אם התצפית תיהיה אחרי 11 בלילה ניצלתי.
כבר הבטחתי לעצמי את הרכב של ההורים כדי שאוכל לתמרן בין הפעולות השונות ולא להיות תלויה באוטובוסים שלא יתאימו לי בכלל בגלל שההרצאה תסתיים לתוך הלילה וכבר לא יהיה לי תחבורה. אני מקווה שיסתדר.

יום חמישי יש לי פרזנטציה.. הסמינר הראשון... להציג את המצגת שכתבתי עם השותפה.. אני לחוצה נורא נורא.. עשיתי כבר קצת חזרות ואני לא מפסיקה להתקע במשפטים.. אוי.. מלחיץ מלחיץ. אני לא טובה בדיבור בפני קהל.. אבל אני בטוחה במליון אחוז שאם שואלים אותי שאלה אני יודעת לענות החומר יושב מעולה. ההצגה של הדברים קצת יותר בעייתית.. אני מקווה שלא נציג ראשונות.. לנשום עמוק יהיה בסדר.

בגלל הזיגזג המטורף הזה.. אני הלילה חוזרת למרכז כדי שמחר בצהריים אוכל לקחת את האוטו, ומאוחר בלילה (מניחה שיהיה דווקא לכיוון מוקדם בבוקר) אחזיר את האוטו למרכז כדי שיהיה לאמא איך להגיע לעבודה ובצהריי יום רביעי אתפוס אוטובוס חזרה לדרום לשיעור ב4.. בלגן.. ככה זה שאין רכב. (או נהג צמוד..חחח).

לסיום רגע של נחת,
אתמול כמו נמלה חרוצה.. ניקיתי את הדירה (סוף סוף) ניקוי יסודי אבל.. ניקוי פסח.. זה עשה לי הרגשה מעולה. עשיתי קניות.. הכנתי דג מעולה.. פעם ראשונה שהכנתי את זה וזה יצא טעים ברמות.. אז התענגתי על זה לגמרי.. הלכתי לישון מוקדם מאוד ולכן התעוררתי היום ב4 בבוקר.. לשמחתי היו פה אנשים מקסימים שהעבירו לי את הבוקר בשיחות מרתקות.. יש תקווה למקום 😄
קיימים פה לא מעט אנשי שיחה בין המחפשים ושולטים הנשלטים המאיימים המתגרים החרמניים .. בין כל החברים.

תכף אני אזוז לילדודס אחרי שלא ראיתי אותם כל הפסח.. ממש מתגעגעת לעשות שיעורים בחשבון אנגלית ותנך..חחח .. היום אני מתכוונת לבוא עם הרבה אויר בראות לנשום המון לגייס את כל הסבלנות שבי.. היום אני לא מתעצבנת אני לא צועקת אני לא בוכה לא מתווכחת.

נשימה עמוקה.. מתחילים.