אני מופתעת כל פעם מחדש..
כל פעם כשאני חוזרת מהמרכז לשדרות אני מופתעת מחדש מהאוכלוסיה כאן..
למי שלא יודע.. בשדרות יש המון המון המון מיגוניות.. בעצם כל תחנת אוטובוס בשדרות היא מיגונית... והאזרחים פה כלכך מבינים את המצב שמידי פעם צריך להכנס לאחת המיגוניות האלה כי אתם יודעים.. זה שדרות..אז הם נוטים ל"שמור" עליהן.
הם הפכו את המיגוניות האלה למשתנות.. אי אפשר לעבור בשקט ליד הדברים האלה בלי להקיא את הנשמה מריח השתן החזק שעולה משם!!
עכשיו, אין כלכך איך לברוח מזה.. כאמור, זו תחנת אוטובוס..אתה באיזשהו שלב עומד ליד זה פרק זמן.. לא צריך להכנס לבפנים כדי להריח את זה.. זה מזעזע.
דוחה אותי כל פעם מחדש.
אז חזרתי לשדרות.. בכל זאת יש לימודים היום.. אבל לא בא לי ללכת.. מישהו יכריח אותי??
נכנסתי לדירה ואני אשאר כאן עד הצהריים ואחרי זה ניסע לבקר את סבתא..
הייתי סקרנית מידי בנוגע למשקל שלי הבוקר.. ניצלתי את העובדה שלא אכלתי כלום עדיין ועליתי על המשקל. כלום. שום דבר לא זז. אוטוטו שבוע 2 שאני באותו משקל.. זה נחמד.. אבל אני עוד בשלב שאני רוצה לרדת.. עוד.. זה לא מספיק לי אני רוצה להגיע ל15 ק"ג!!!
אתמול שחשבתי על זה בזמן שאכלתי ארוחת ערב.. ישבתי מול קערה גדולה של סלט.. עם מפפון עגבנייה כרוב חסה פלפל ובצל ירוק.. וחשבתי בונה.. איך אני שורדת כבר שלושה חודשיים את הדבר הזה??? לאכול סלט פעמיים ביום.. זה טירוף!!
אני לא בן אדם שאוהב ירקות.. לפני הדיאטה הירק היחיד שהיה לי במקרר היה תפוח אדמה. ועכשיו זה סיפור אחר לגמרי.. פתאום אני נפתחת לדברים.. אוכלת סלט עם מלא מלא ירקות.. מי נגע בירקות האלה לפני זה??? אוכלת כרובית... שנאתי כרובית לפני זה.. אכלתי ממנה ביס רק אם היא היתה מטוגנת.. ועכשיו??.. איזה שינוי.. זה עדיין מפעים אותי.. וואו כמה כוחות יש לי אם אני רוצה.
באוירה אופטימית זו,
אני מקווה שהחג עבר עליכם בנעימים.. ושעשיתם על האש וטיילתם בארצנו הקטנטונת והמדהימה (לא ליכלכתם אותה בדרך חזרה הביתה).. וצחקתם עם המשפחה והחברים.. והיה לכם מאוד נחמד ונעים.
ובאותה הרגשה של חופש של חיבור לאדמה הזו שלנו היקרה לארץ שבדר"כ כולנו מתלוננים עליה אבל נשבעים פעם אחר פעם שאין לנו אחרת, שהחיבור בין אבל לשמחה מחובר כשתי וערב עוד לפני קומה.. החיבור הזה שלפעמים לא הגיוני בכלל.. בבוקר לעמוד בצפירה ובערב לחגוג עם קולות פיצוץ באויר... מדינה קטנה.. פעמיים ים.. ואגם אחד.. וקד-ח-ת גם.
סופ"ש נפלא.
לפני 12 שנים. 27 באפריל 2012 בשעה 6:14