עוד צעד אחד

עכשיו הרגשתי כמה באמת שווה לתת מכל הלב.
חזרתי עכשיו מביקור אצל 2 ניצולות.. פגישה שנייה אצל שתיהן.. פגישה בה אני חושפת בפניהן איזה הטבות מגיעות להן ואיזה טפסים צריך למלא בשביל זה (כמובן שאני מביאה את הטפסים איתי).
באזור מגוריי יש המון ניצולים מטוניס.. כשכולם עלו אחרי 53.. כך שקיצבה/רנטה לא מגיעה להם.. זה מאוד העציב אותי שהבנתי את זה והיה לי מאוד קשה לספר את זה.. אבל הפכתי את העולם ומצאתי הטבות (לא בכסף) שיכולות עדיין לתת משהו.
סיעוד אחרי אישפוז
החזר כספי עד סכום מסויים בקנייה של דברים כמו משקפיי ראיה מכשירי שמיעה וכו'...
עזרה בתרופות
ומימון של טיפולי שיניים.

אני הרגשתי שאני באה עם בשורות רעות.. הרי הם מחכים לשמוע על כסף שיוכלו בעזרתו לגמור את החודש...
להפתעתי הרבה הן היו מאושרת.. באופן מפתיע ומצויין הבנים של שתיהן הגיעו שהייתי שם.. אז יכולתי להעביר את הפיקוד ואת כל הפרטים למישהו שיוכל לעזור לה.. הן סיפרו לבנים בהתלהבות "תראה כמה דברים מגיע לנו"...
איזה חיוך היה לי על הפנים.. כמה ברכות קיבלתי מהן.. איזה אושר.

שבוע שעבר שנתתי את הטפסים והאלה ואתו הסבר ל2 ניצולות אחרות הן היו מאוד סקפטיות.. אולי אפילו מאוכזבות.. היום זו היתה הפתעה נעימה עבורי נעימה מאוד.

הבוקר הזה בכלל הרגיש נחמד.. אחרי שבוע של התמדה בהליכות (למעט יומיים שלא יצאתי להליכה) התעוררתי הבוקר וזיהיתי שסוף סוף הורדתי קילו!!!!!!!!!!!!
אחרי תקופה של שלושה שבועות בהן המשקל לא זז. והינה עכשיו המשקל עומד על...... תופים......
70.5 קילו!!!!!!!

חסר לי קילו וחצי כדי להגיע ליעד שהצבתי לעצמי לפני חודשיים..זה נראה כלכך רחוק עכשיו הירידה מאוד איטית אם בכלל..

כשחזרתי מהניצולים והייתי כלכך שמחה בגלל כל מה שקרה לי היום נכנסתי לשוק ופירגנתי לעצמי... קניתי חזייה חדשה וסנדליים (בלי עקב!!)
וראיתי שם נעליים עם עקב כלכך יפות למות.. עולות 80 שקל.. אני לא יכולה להרשות את זה לעצמי כרגע אז רק אמרתי להם שלום.. אבל הן היו מדהימות אמרתי לכם שאני מתחילה להתמכר לנעליים..

בכל מקרה הדיאטה ממשיכה השינויים מתחילים לקרות.. והבשורות הטובות דופקות על הדלת.

יש לי עוד שלושה ניצולים לפגוש היום.. ואז לנוח :)