עוד צעד אחד

לא זה לא אמיתי. אני מרגישה שאני מדברת לקיר.
עוד סשן עם השותפה לפרויקט.

מתכוננים לסמינר 3 צריך להגיש אותו עוד חודש בערך.. כמה, מה עשיתי אחרי השינוי, כמה שינינו כל השטויות האלה.. היו לנו יומיים במפעל מאוד אינטנסיבי כדי להריץ את זה.
כבר יומיים אני מדברת איתה על מה להציג ואיך.. הבעיה העיקרית שלנו זה שאין לנו מספרים.. צריך לעשות תצפיות חדשות על המצב החדש.. הבעיה: רק אחרי המפעילים ידעו כמו שצריך את הנוהל החדש אפשר יהיה למדוד אותם בינתיים אנחנו בסוג של תקיעות.

אז אני מכינה את הדברים בגדול שרק נצטרך למלא אחרי זה את הנתונים.. לשחק עם הקיים להראות כיוון.. איזשהו תהליך בכל זאת אני לא יכולה לשבת ולחכות שיקרה משהו.

היום אני מדברת איתה.. לא כלכך יוצא לי לשבת על זה אני חוזרת כל יום ב9 וחצי בלילה וכבר לא מסוגלת להתרכז.. אבל אין ברירה. אז נכנסתי להסתכל להשוות נתונים עשינו ניתוח נחמד בדוח ביניים שלנו. כשעברתי עליו עכשיו ראיתי חוסר התאמות מרגיז.. אז אני מנסה ככה לאנוס קצת את הנתונים שיתאימו לי.. והם כן.. פשוט היא כתבה אותם בצורה טורית וכל העבודה היא במקביל.. אז יש צורך בשינויים אחרי הכל אי אפשר להשוות בינהם ככה.
משך פעולה 1 + משך פעולה 2 <> פעולה 1 נעשת באותו זמן לפעולה 2 (מי שלא מכיר את הסימון באמצע זה אי שיוויון)
ועל זה דיברנו חצי שעה בטלפון כי היא לא הבינה.

יש הרבה דרכים שקיצרנו בהם את התהליך.. וזה עשה לה סלט בראש.. ואני כמו תוכי חוזרת ואומרת שאי אפשר להציג הכל בטבלה אחת זה מסורבל זה לא קריא ומיותר... והיא במחשבות שלא קשורות בכלל.
בסוף יוצא שגם אם אני נותנת לה משהו לעשות היא לא עושה אותו טוב ואני צריכה לעשות אותו שוב. פשוט מרגיז.
אני מדברת איתה על טבלה שהיא הכינה לפני יומיים כמו שהמנחה אמר לה שכדאי.. אחלה מצויין.. רק שאין לי מושג מאיפה היא הביאה את המספרים שאני משווה אותם למה שיש לי .. למה שכתבנו בדו"ח אני לא רואה שום קירבה.. אני שואלת אותה מאיפה המספרים.. והיא מתחילה לגמגם.. ראבק את עשית את זה את לא יודעת מאיפה המספרים האלה???

אז מה הפתרון שלה?? לעבור שוב על כל התצפיות ולנתח מחדש... גאאאד למה לעבוד קשה כלכך למה לעשות עבודות כפולות ומשולשות.. פתחי ת'ראש תקשיבי למה שאומרים לך ולא תמצאי מטומטמת שמאבדת את הרגליים כל הזמן.

כנראה בגלל זה היא רוצה להפגש כל הזמן.. היא לא מסוגלת לעבוד במקביל.. להסתכל על 2 דוחות בו-זמנית ולעשות את ההשווה.. זה מוציא אותה מאיזון ואותי הביזבוז זמן הזה אוכל.

אוווי הייתי חייבת להוציא קצת קיטור.. זה בלתי אפשרי ככה.
עם כל העצבים אכלתי היום שווארמה בפיתה!!!!! כן מה קרה.. האמת.. שבאמת התחלתי להגזים השבוע.. אני נותנת לעצמי הרבה דרור בגלל שאין לי מתי לאכול או איפה אני אוכלת בחוץ מה שיש.. וכשאין זמן לשבת מסודר כי עוד רבע שעה האוטובוס שאם אני לא עולה אליו אין לי איך לחזור למרכז.. (כן בשדרות אחרי 8 בערב אי אפשר לעלות צפונה) אני מוצאת את עצמי אוכלת דברים "אסורים".. האמת בא לי לזרוק זין.
4 שנים לבד.. כנראה שאני אשאר ככה אז למה להלחם ככה בראש בקיר למי??? מי כבר יראה אותי ערומה?? אין טעם..
נחזור להתנחם במוכר והאהוב.. עד שתחזור הנוחות. אל תדאגו אני לא מתכוונת להשתולל (אני מקווה) נראה מה יגיד המשקל ביום ראשון נראה כמה הגזמתי..