בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוד צעד אחד

לאותם שלבים בחיים שהמטרה נראית רחוקה מידי.. צריך לחשוב רק על הצעד הבא.
לפני 12 שנים. 3 באוגוסט 2012 בשעה 19:02

יום ריק כזה..
קשה לשמור על דיאטה בבית.. כלכך קשה... ביחוד שאני בדיכאון כזה.

אז כן, שברתי.. או יותר נכון ממשיכה לשבור.. אכלתי אורז. לא היה שיא העונג. אבל אני כבר בשלב האל חזור.
כבר לא אכפת לי, אין לכבוד מי להתייפיף, אין רצון לשמור על הדיאטה, אין לי מושג כבר למה אני רוצה ללכת לשם.
אני רק יודעת שאם אני אראה שעליתי אני אתבאס.

אבל ככה ממש אין לי כח לזוז או לדחוף את עצמי לירידה במשקל. אין לי כח ואין בשביל מי.
לא רוצה לקנות בגדים.. הרי אין אף אחד שיסתכל. אין בן זוג אין סקס אז בשביל מה להתגנדר ולעשות רגליים??..

תסכול עצום.
הכל פה בבית הר געש ענקי שבא לי לברוח ממנו רק שאין לאן.. שכחתי מה זה לחייך.

נסיכת הלילה​(שולטת) - ילדונת
את עושה את זה קודם כל בשבילך עצמך
ברור שאנחנו רוצים להיות מושכים עבור הבן זוג או
בשביל שיהיה לנו בן זוג....
אבל אם לא תעשי את זה קודם כל בשבילך אז גם את תשקלי
50 קילו, לא תמשכי אף אחד
תזכירי לי לספר לך בהזדמנות על חברה שלי
כוסית של הלייף
לא עוזר לה בשיט
אל תלקי את עצמך שנשברת
לא נורא
פשוט תמשיכי
}}{{
לפני 12 שנים
אור חדש​(אחרת) - אני מרגישה שאין למה להמשיך.. אין טעם.
אין סיבה אמיתית להמשיך את החיים האלה להלחם בהם.
אני שונאת להיות איפה שאני היום.
שלא אכפת לי שהכל יגמר כאן ועכשיו.
לפני 12 שנים
Bloody - הדיאטה היא רק לכבודך.
לפני 12 שנים
dn46​(שולט) - איספי את עצמך והמשיכי לדבוק במטרות וביעדים שהעמדת לעצמך!!!!
אין מקום לריפיון וחולשה. את עושה זאת למענך בלבד ולא למען הזוג.
אם תוכיחי לעצמך שאת שווה את עצמך גם הוא יגיע
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י