אז הייתי במילואים.. חוץ מהעובדה שזה היה כמו פגישת מחזור והיה נחמד לראות אנשים שלא ראיתי הרבה זמן היה די משעמם.
עשו לנו הרצאות על דברים שאנחנו כבר מכירים.. או הסבירו לנו בכלליות על כל מיני מערכות שתכלס בזמן חירום אנחנו לא נעשה איתם כלום. אבל יאללה חפיף..
היה סופר חם במדים.. כל הזמן חיפשנו את המזגן .. זה היה מטורף.
וכמובן שעליתי במשקל.. איך לא.. זה עוד לא כואב לי האמת. כאילו ברמה כזו אני היסטרית.. אולי אני אמורה להיות כזו אחרי הכל כאילו אני מוותרת על מה שהשגתי.. לא יודעת לא אכפת לי כזה עכשיו.
עשיתי צעד אתמול .. צעד כנראה שלא הייתי צריכה לעשות.. ושלחתי הודעות זימה למישהו שכבר לא רוצה לראות אותי.. חשבתי שזה יעודד אותו.. ועם החום הזה בתוך המדים הייתי מתה שמישהו יקרע אותם ממני.. אבל הוא לא הגיב בכלל.. סתם עוד כאב לב.
שחזרתי הביתה גיליתי להפתעתי שמישהו שיחק לי במחשב.. ואיך לא האתר של הכלוב פתוח.. עצבים ועוד מלא עצבים.. לא יודעת איך להתמודד עם זה.. הם לא מדברים על זה.. אני לא אעלה את זה ואם מישהו יעז לדבר אני אצרח עליו את נשמתי. חוצפה! אמרתי לכם שפרטיות לא תיהיה לי פה.
אז ראיתי את הסידרה שלי והלכתי לישון מוקדם.
היום יש ברית מילה לפרצופי.. אנחנו כמובן לא הולכים.. אבל היינו שותפים מאוד פעילים לחיפוש השם שלו.. הוא כזה מקסים. מקווה שיתנו לו שם יפה.