טוב.. אז בעצם עכשיו אני יוצאת לחופש. בלי עבודה בלי לימודים .. קצת זמן לישון עד מאוחר.
אני צופה עליה רצינית במשקל מחר.. האמת שלא כלכך אכפת לי.. כאילו להגיד לאנשים הורדתי 20 קילו זה מדהים וזה כייף אבל עכשיו מה שהכי בא לי זה שוקולד ודברים משמינים..
איזה סופ"ש.. ניסיתי למצוא עם מי לצאת אבל זה לא הלך כלכך.. אז נשארתי בבית שיחקתי רמי עם אחותי הקטנה.. ביום שישי היתה הברית עברה בשלום ובסוף הם נתנו לו את השם שאני רציתי 😄 נקווה שהוא יהיה באמת רגוע כמו השם שלו. והיום אחותי והתינוק באו לבקר.. מסכן הוא בוכה כלכך הרבה כואב לו כלכך אז הוא לא ישן להם כל הלילה שהוא בא לפה הוא נירדם החמוד הזה.
אני עדיין קצת מצוננת ומשתעלת הרבה אז אני משתדלת לא להתקרב אליו כלכך.. אבל קשה שלא.. תינוקות זה כזה חמוד!!!
מתישהו השבוע אני אצטרך לנסוע לתל אביב לקחת את הצק של המלגה שמגיע לי... אני שונאת את תל אביב ובטוח שאני אלך לאיבוד שם.. מישהו מתנדב להיות המדריך שלי לאותו יום בעיר הארורה הזו?
בינתיים חיפוש עבודה.. כבר לא אכפת לי מה.. עד כדי כך רק כדי להוריד את אבא מהגב.. אפילו פקידות באה בחשבון.. למרות שזו ממש ירידה מהמטרה.
לא כלכך מתקדם לי עם הפרויקט גמר אבל אין כלכך ברירה.. עד שאני לא יהיה במפעל לא יהיה מה לעשות/לשנות.. המנהל שם לא כלכך רוצה שנבוא כי עדיין העובדים בתהליך למידה ולבוא עכשיו ולקחת זמנים לא יהיה רעיון כלכך טוב. אני מריגשה שאני לוחצת עליו יותר מידי עם הקטע הזה של "אנחנו חייבות נתונים" אני חייבת לשמור על יחסים טובים אני ממש מצפה שוהא יכתוב לנו מכתב הערכה בתום הפרויקט.
מחר אני אשלח לו עוד מייל לראות מה קורה אולי לקבוע מתישהו השבוע.. הזמן בורח לי מבין האצבעות חייבים לעשות משהו.