שתלתי בעציצי חרס נענע ופטרוזיליה מסולסלת. הנענע צמחה לגודל ענק הפטרוזיליה בעציץ נבלה.
עכשיו, אני יכולה להסתכל על מה שקרה ולהחליט שזה דרכו של עולם וככה זה עם צמחים מהסוג הזה ואני יכולה להחליט שהנענע הצליחה ואת הפטרוזיליה הרסתי במו ידי.
הכל עניין של גישה.
אותו דבר אני עושה עם כל כך הרבה דברים בכל כך הרבה תחומים בחיים גם כשאני קוראת מה כותבים כותבים אחרים ואיך הם מתייחסים למה שקורה להם ולמה שנדמה להם שהוא באחריותם ומה לא ממש.
לא יודעת אם זה פרפקציוניזם או שזה ענין של החלטה או דרך לנתח מצב, כי לפעמים זו ביקורת ולפעמים צורך לראות את הכל ביחס לדבר אחר ולפעמים צורך לראות משהו נשגב ונהדר.
אני רק יודעת שהיום הרגשתי אחרי הרבה זמן צריבה עמוקה של קינאה והרגש הזה לא העציב אותי בכלל אלא גרם לי לחייך שאני יכולה להרגיש אותו אחרי כל כך הרבה זמן כי גם קינאה היא רגש אחרי הכל וזה כזה לא סתם.
