לפני 16 שנים. 14 בנובמבר 2008 בשעה 15:23
"אני חיה" מלמלת מתוך הידיים שאחזו בך בכח,
"את? חיה?" תמהתי בחיוך,
"איזו חיה את...?" שאלתי מיתמם (ילד טוב ירושלים)
"חיפושית" אמרת בתגובה,
"אני חיפושית קטנה", הוספת.
תקעתי בך מבט,
עמוק וחודר כזה, את מכירה,
קירבתי את שפתי לאוזנך,
"עאלק חיפושית", לחשתי,
"נכון שאת היא שעוטה את הרעמה" הוספתי,
"אבל...." נעצתי שיניים בעורפך החשוף,
"אבל למרות רעמתך, לא את האריה" לחשתי בקול נמוך,
מהדק את שיניי בעורפך,
ואת...
את נוהמת ומייללת,
מתפתלת ושואגת,
מתחננת...
"כן חיית פרא שלי, עכשיו זה יוצא" לוחש על אוזנך וגורם לגל נוסף של רטט בגווך,
"כן חיית פרא, כך את צריכה,
כך אביונתך במלוא עוזה,
כשאת אחוזה בטפרי, שיניי בעורפך ו...."
וגמרת...
(גם אני, נו מה???)
