חנוכה השנה היה חג מיוחד וקסום.
בחנוכה השנה לא הפסקנו לחגוג, זה החל בידיעה (שהיא חג כשלעצמה) שיהיו לנו ימים רבים של ביחד, כמעט בלי קשר לאיש ובלי תלות באף אחד.
היינו יחד אצלך, עם יקרייך, טיילנו וצחקנו יחד, הדלקות נרות משפחתיות, ימים של כיף ושל חום למרות ואולי בעזרת מזג האויר הקררררר.
ואז ההכנות לחגיגות השנה לנתי, לשם כך הקדמנו לעבור אלי (הכנות וכאלה....), ושוב, התנהלות מרגשת של אנשים אוהבים, קניות, הכנות, בישולים ו....ביחד, בעיקר ביחד (כן, קרציות, גם סקס ובדס"מ היה שם, אבל חי נפשי, זה לא היה העיקר).
בין לבין הוזמנו ליטול חלק בחגיגות יום השנה השלישי לזוגיות הבודילולית, את פגשת חברים משכבר הימים ואני נהניתי להכיר חדשים, ולחוש אותך בביטויים שפחתיים כמו שאני אוהב..., היה גם מי שדאג להזכיר שלמרות המטמורפוזה שעברת, את עדיין "לא סתם שפחה", לא יכולתי שלא להסכים גם עם הקביעה הזו:-)
ימים ולילות רצופים של ביחד, ואני לא שובע, רוצה עוד ועוד, יותר ויותר....
את הדלקת הנרות האחרונה (עם המשפחה וחברים) ביטלתי כי היא היית צריכה לחזור כבר הביתה, הגעגוע לילדים היה עז ובלתי מתפשר....אז חשבתי שאין סיבה לא להנות מכל העולמות, ולקחת אותך הביתה, מה שאיפשר לנו להשאר להדלקת נרות אחרונה של השנה....וגם להיות עוד לילה ביחד:-)
היו אלה ימים קסומים, ימים של ביחד אינטנסיבי, עם המון נגיעות בנאליות של משפחה וארוחות וכוס קפה עם עוגה לבד,(וגם ירידה בשיאו של המצוק המשקיף לנוף כנרת קסום) בשקט, רק את ואני, לעיתים עם חברים שלך ולעיתים עם שלי, לעיתים עם משפחה שלך ולעיתים עם שלי (ושלא נשכח את ארוחת צהרי יום שישי כשארחנו את בכורי וחברתו...), ימים נפלאים של להתעורר ביחד ליום חורף קצר ולסיים אותו חבוקים יחד, צוללים לתוך לילה ארוך, נעים....
והבוקר, להתעורר בלבד שלי כאן, בלי לחוש בחום עורך המשיק לגופי, בלי לחוש ב"רכים במיוחד" ובפטמות הנזקרות למגע אצבעות רעבות, בלי לחוש בניחוח גופך המיוחם והתאב, אבל בידיעה שהפעם הבאה כבר רשומה ביומני, והיא כבר בפתח....
כן, ככה כנראה מרגיש העירוב הנכון של אהבה ובדס"מ, וזה נפלא.
לפני 15 שנים. 30 בדצמבר 2008 בשעה 6:01
