....וביום השמיני

מתנצל מראש, אבל זה לא קשור דווקא לבדס"מ...מה ל'שות, יש עוד דברים בחיים:-)
פעם,
כשעוד הייתי נשוי החזקתי בתפיסת עולם שסבבה סביב שקרים קטנים ובלתי מזיקים,
זה לא שחשבתי ששקרים ביסודם הם משהו חיובי, אבל עשיתי לעצמי הנחות וחילקתי אותם,
כמו שעושים רבים, לאלה שמוגדרים "רעים מיסודם" ולאלה המכונים "לבנים", "בלתי מזיקים" ואפילו "מסייעים".
ב"רעים מיסודם" לא נגעתי, זו קטיגוריה שלא היה לי בה צורך, ובכלל, אני שקרן גרוע, אז עדיף
לא להעמיד את כישוריי בנושא במבחנים...
באשר לשקרים מהסוג השני, זה כבר היה סיפור אחר.
בתוך תוכי האמנתי באמירה השגורה ש"מה שלא יודעים לא מזיק", ניסיתי ליישם את התיאוריה
הזו בתחומים מגוונים, אבל בעיקר בתחום המעללים הקשורים באתר מכובד זה ובבאות בשעריו.
לימים, עברתי תהפוכות וסערות בתחומי חיי השונים, כולל גירושים, ואחת התובנות איתן יצאתי
ממסע התהפוכות הנ"ל, היא שהחיים הרבה יותר נעימים בלי אותם שקרים "לבנים", "בלתי מזיקים",
הראש נח הרבה יותר טוב על הכר בלילה כשאין סודות. וכשערים, הראש פנוי (על שתי אונותיו ומרבית תאיו)
לדברים הטובים של החיים, תחושת היותי שותף עם שותפה, שותפה אמיתית, כזו שיודעת הכל,
זו תחושה של חופש אמיתי, החופש לא לדאוג, לא לחשוש מטלפון שמצלצל או מצליל SMS שמגיע.

אז כן, שותפה, נעים להיות שותף איתך, בהכל, במפגשים קהילתיים כמו גם בכאלה משפחתיים,
עם הילדים או בלעדיהם, בסשן סוער ומיוזע, כמו גם בחיבוק שקט וישיבה על תשבץ, בטיולים עם
המשפחה בשבת גשומה, כמו גם ביציאות "פרטיות" לנוף כדי לחוות גמירה על שפת המצוק,
שותפה בהכל, שותפים בהכל.

(נכתב במסגרת קטגוריית ה"לשתף בהגיגים")