צריך מידה לא מבוטלת של מקריות כדי לצאת לים המלח דוקא בימים החמים ביותר שהיו השנה,
צריך עוד קצת "מזל" כדי למצוא שאלה גם ימים אביכים בהם את שעת הזריחה לא ניתן לדעת מצפייה בה...,
צריך נקר בצמיג, עדיף שיקרה בשטח, והכי טוב אם זה לקראת חצות, כדי לתבל את העלילה עוד קצת,
וצריך אותך ליידי כדי שכל אלה יהפכו להערות שוליים בסיפור מרתק של סוף שבוע יצירתי....מכל הבחינות.
מודליסטית מעורטלת באמצע שום מקום, מוארת רק בפנסי מכונית,
אווירה מחשמלת של אנשים כיפיים,
נופים ששום תיאור לא יבהיר את שהעין רואה,
צימר מפנק בסוף העולם שמאלה,
וקצת רחוק יותר - מסעדה שגרמה לכל הציפיות להיראות ולהשמע כנסיונות ציניים לפצות על האכזבה הצפויה,
ואיתי, תמיד איתי, א?ת, שכל כך נעים איתך, שניכר בך שאינך יודעת שובע,
גומעת את ההתרחשויות בצימאון אין קץ, בולעת (תרגעי) את החוויות ולא יודעת שובע
נרגשת ומאושרת כמו כלבה בחנות חיות, אופס, כמו ילדה בחנות צעצועים 😄
זה היה סוף שבוע מרגש,
יהיו עוד...
אוהב אותך, כלבונת שלי, אוהב לרגש אותך }{
לפני 15 שנים. 18 במאי 2009 בשעה 6:40