לפני 15 שנים. 11 באוקטובר 2009 בשעה 9:56
משהו שניבט מעינייך,
משהו בנשימותייך,
במחוות גופך -
לא מפורש מדי ובודאי לא בוטה,
משהו שלפחות על פניו הוא נטול מיניות לחלוטין,
אותו משהו שמתרחש
כשאני עונד לך קולר או כורך חבל על פרק רגלך,
כשאני בארשת ההולמת מטיל עלייך משימה,
ולו הבנאלית והיומיומית ביותר:
"רדי למכונית וחברי את הטלפון לטעינה."
(כן, בלי סימני קריאה, רק נקודה אחת משמעותית בסוף המשפט)
אותו משהו לגמרי עושה לי את זה,
מעביר בי ריגוש עד כדי זיקפה
למרות שכאמור, הוא נטול מיניות לחלוטין.
משהו בך, שפחה, בהתנהלות איתך
שמרגיש לי כל כך טוב.
