....וביום השמיני

לא שאני משוגע על שופינג, אבל חנויות מסוימות בהחלט נראות לי כמקום קסום לבלות
זמן מהנה ולפעמים לרכש קטן.

בקטגוריה הזו נמצאות החנויות ובתי המסחר לחומרי בנין וכלי עבודה.
תמיד נמשכתי לכלים טובים ושימושיים, ואצלי הם תמיד שימושיים, תמיד...

אז ביום שישי נכנסנו לבית עסק שכזה, המטרה המוצהרת לשמה באנו היו מסילות למגירות.
את המסילות מצאנו מייד, ואז התפננו לסיור בבית העסק.

מעניין אם לבעל העסק יש נגיעה כלשהי לתחום הבדס"מ, שכן במה שנראה כמקריות
מוחלטת, בפינה אחת מרוחקת של המחסן העצום, מרוכזים החבלים במבחר עוביים,
הניילון הנצמד בגוונים וברוחבים שונים, תפסים קפיציים במבחר גדלים וצורות, סרטי
הדבקה מגוונים, ו...שרשראות משובבות לב, החל בדקות וקלות וכלה בכבדות, בשרניות,
עבות ונוצצות.
לאחר סקר מחיר קצר וממוקד בחרתי את הסוגים, העוביים והאורכים וביקשתי שיחתכו
אותן עבורי.
היא נטלה אותן לקופה (לא עניין של מה בכך, הן כבדות מאד) וניגשנו לעריכת החשבון.

הבחור הקליד את המוצרים השונים שלקחתי, וכשהגיע לשרשראות....מעט מופתע,
שאל אותי בחיוך כמי שמנסה לייצר בדיחה "את מי אתה הולך לקשור עם זה?"
- "אותה" אמרתי קצרות ובלי רמז של חיוך, והצבעתי עליה.
המוכר ציחקק, והוסיף "צ'מע, כבר חשבתי שיש לך דב....עם כאלה שרשראות".
"לא" אמרתי, "אין לי דב, יש לי כלבה"
נראה שהוא הריץ במוחו את כל תכניות הטבע שראה מעודו תוך נסיון להזכר בזן כלבים
לא שגרתי שמצריך שרשרת המשמשת בדר"כ לעוגן של ספינה בינונית...לא נראה
שהעלה משהו במוחו, הוא נותר עם חידה לשבת, ואני עם שרשראות חדשות :-)