שר ברחובות

שוב היא באה היום, הזמינה אותי לשיחה

(מי יעז לא להתייצב מולה)

ואז פתחה

אז...? מה יש לך לומר

ואני בעיניים רושפות עונה לה

אכזבה

והיא שוב...

תסביר!

ואני... את הרי מכירה אותי, מה יש להסביר

בדיוק היא משיבה
אני מכירה, ואתה?

מחייך אליה חיוך גדול

אילו לא היית את... הייתי צריך להמציא אותך
והייתי זוכה בפרס נובל על כך

וגם הייתי מזיין אותך

אבל את...

והיא, מחייכת, אז...?

ואני פשוט עונה

אכזבה,

כן אנסה להיות יותר מאופק

יותר מתחשב

נותן אשראי גדול יותר

וקצת פחות מניאק, אבל רק קצת.

והיא...
אז לא תזיין אותי?

ואני...
בחיים לא!

אכזבה, ותקווה!

ואני עניתי,

אין לי מושג
עברתי על השמות
הצצתי בכרטיסים
יש כאלו ויש אחרות

תשובה מתחמקת היא ענתה לי בתוקף

ואני הזדקפתי
נעצתי מבט בלבן שלה

ואמרתי בתקיפות
לא אתן להורמונים להוביל אותי , ולא אתן לה להיות מובלת משם.

הסדר הברור הוא, מהראש למטה ולא מלמטה לראש
קפיש?


ראיתי חיוך קטן על שפתייה

קמצנית סיננתי

דעי לך שאני חרמן

אז מה אתה שר?
היא שאלה אותי

ואני עניתי

אני שר אל זאת שמביטה בי
שר את השיר של המחר
אל זאת שתעמוד מולי
אל זאת שמבט עיניים אדע
שלי היא
היא הבית שלי


והיא ענתה לי
יש אחת שתגרום לך להרגיש בית?

ואני שרתי לה.
הגעתי לכאן כדי לנצח