שר ברחובות

שוב היא באה היום, הזמינה אותי לשיחה

(מי יעז לא להתייצב מולה)

ואז פתחה

אז...? מה יש לך לומר

ואני בעיניים רושפות עונה לה

אכזבה

והיא שוב...

תסביר!

ואני... את הרי מכירה אותי, מה יש להסביר

בדיוק היא משיבה
אני מכירה, ואתה?

מחייך אליה חיוך גדול

אילו לא היית את... הייתי צריך להמציא אותך
והייתי זוכה בפרס נובל על כך

וגם הייתי מזיין אותך

אבל את...

והיא, מחייכת, אז...?

ואני פשוט עונה

אכזבה,

כן אנסה להיות יותר מאופק

יותר מתחשב

נותן אשראי גדול יותר

וקצת פחות מניאק, אבל רק קצת.

והיא...
אז לא תזיין אותי?

ואני...
בחיים לא!

אכזבה, ותקווה!