יושב כאן לאחר זמן שנעדרתי
דבר לא השתנה למרות שיש כאלו שבטוחים שחלפה לה תקופת "הזוהר" של המקום, הרי תמיד נוסטלגיה היא דבר שנעים להקפיץ בין האצבעות.
אפילו ה"קליקות, "מריבות" , "החטיפות", האכזבות ואהבות הגדולות לא השתנו כאן.
אך מכיוון שאני מרשה לעצמי לומר שיש בי את היכולת להרגיש, כמעט פיזית מצבים רגשיים של אחרים אני יכול להזדהות כמעט באופן מוחלט עם 2 הצדדים.
מהמקום הזה בחרתי לנסות לכתוב נקודת מבט אחרת ושונה קצת.
כן, אני יודע שרבים יסכימו שאין אמת אחת אבל... מעטים באמת מסוגלים לחיות כך.
מהמקום הזה יכול לבשר כי הצד הנפגע באמת פגוע וחי את הפגיעה בכל נים בנפשו ובגופו.
והצד השני חי את האמת שלו באמת מוחלטת גם כן בכל נים בנפשו ובגופו.
ואין באמת צד אחד שצודק ואין צד אחר שטועה.
וכל התגובות לצד זה וצד אחר מקורם בהזדהות, הזדהות באמונה ותפיסת העולם, הזדהות חברים או חברתית, הזדהות כי היינו במקום של זה או של זה.
וגם שלכולנו החופש להגיב, הלוואי והיינו בבסיס מבינים גם את הצד השני ואת העובדה שאין אמת אחת.
ובכדי להקצין את העניין התייחס לבריחה המבישה של 6 המוסקטרים מהכלא.
יש את מי שהושפלו כי האמת שלהם היא לשמור, האמת שלהם שהמוסקטרים הללו משלמים את חובם וכו'
ומצד שני יש 6 אסירי עולם שכל עיסוקם הוא חופש וחיים וכאן הצורך והצדק לברוח.
מקווה שהצלחתי.
תרומתי הצנועה מובאת בזאת לכם.
ומנסיוני יכול לשתף אתכם שההבנה האמיתי והיכולת ליישם את התפישה שאין אמת אחת עושים את החיים הרבה יותר טובים ומאושרים.
מכאן לכל אחד ואחת הזכות לקחת זאת לאן שתרצו.
