פתאום אני עוצר, אני מבין שהדברים שרדפתי אחריהם בעבר הם כבר לא הדברים שבהם אני רוצה היום. החלומות שלי השתנו.
אני נזכר בימים שהייתי יושב עם עצמי וסופר עם כמה נשים הייתי, סופר ומרגיש כל כך ״גבר״ מול עצמי.
אני נזכר בימים שהייתי מתעקש על הכל, לא מוותר וחלילה לא ״מתקפל (או מתפשר כשחושבים בלי אגו) בלי בכלל לדעת מה אני באמת צריך.
אני נזכר בימים שחייתי בנסיון להרשים את הסביבה בלי להבין באמת מה הדברים הבאמת חשובים.
אני נזכר בימים שבהם פשוט רצתי במעגלים, מתעייף בלי סוף, אבל לא באמת מגיע לתוצאות.
והיום, היום אני מוצא את עצמי מחפש אישה אחת. (חלילה לא רומז שכל עוד שהיא לא כאן אני לא מכייף 😄 )
היום אני מוצא את עצמי מצליח להתפשר על דברים, יודע ״לבחור את הקרבות״ שלי בצורה הרבה יותר בוגרת ואחראית, מוצא את עצמי פשוט מתקשר.
היום אני עושה את הכל על מנת שיהיה לי טוב, פשוט לחיות את חיי בצורה הכי טובה שאפשר בשבילי.
תחרות כלבים
רצים במעגל
עיניים רעבות
דיבור מרומז
בנעלים היפות
אני רץ יחף
חלומות עמוקים
אני מגיע ראשון
נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת
כל כך הרבה זמן בחושך
הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא
המעקה רטוב
המדרגות גבוהות
לחישות שקטות
על הצוואר
שומע חצוצרות
בלילה במיטה
מכוון את התנועה
בלי לדעת לאן
