לפני 12 שנים. 7 בפברואר 2012 בשעה 14:39
הרבה זמן עבר מאז...
גם אני רוצה לקשט את הכינוי שלי בסוגריים.
סוגריים כאלה שיודעות לחבק, שמבינות מה המבט שלי אומר.
הסוגריים אליהן ארצה תמיד לברוח ביום עצוב,
כאלה שאוכל לחבק בעצמי ולטפח.
הסוגריים שיעניקו לי את המקום הכי בטוח שקיים...
כן, מבחינתי הגיע הזמן להתארגן על סוגריים מן המניין.