על קפה של בוקר סובב העולם!
אלה הרגעים שהראש שלי מצליח להתמקד. כמובן שזה לא על אוטומט, צריך להתכוונן.
אבל הנה למשל עכשיו, עולה לי מחשבה, או יותר זיכרון. זיכרון על אגואיסטיות מוחלטת.
בזוגיות האחרונה שהיתה לי, היה לנו ויכוח בלילה. מהוויכוחים האלה על מסטיק בזוקה שהופכים לוויכוחים על אוויר לנשימה.
החלטנו שבבוקר הוא עוזה. הלילה עבר לאט וניראה כאילו זה שבוע של לילה. שנינו לא הצלחנו להירדם. לא היה לילה אחד במהלך כל הקשר הזה, שלא היה בו סקס. ומה שמנע מאיתנו להירדם, היתה התחושה המוזרה הזו...ללכת לישון בלי סקס ועוד לחשוב על זה שיש אנשים שממש חיים ככה. במשך שנים.....איזה הזויים....
בבוקר באופן לא מפתיע כלל, התעררנו חבוקים. התעוררנו חמים, שוכבים ככה עין מול עין, בלי מילים. אין....אין כמו סקס של בוקר סעמו המסטיק וסעמו האוויר לנשימה....על הזין (שלו) הכל...
אבל אחרי שהמצברים מלאים, כל התחושות של הלילה צפות. אז קמתי להכין קפה. הוא קם להתקלח. הכנתי גם לו, אני לא קטנונית. ישבתי ככה כולי במחשבות ש'לא נעים'...מה אומרים עכשיו...זה פיוס?...זה סטוץ?....כשפתאום, הוא עומד מולי, לבוש, חתיך מתמיד, מריח מתמיד, מעונב ומסודר מתמיד....עם תיק "שיהיה לך יום פורה" ויצא......
ככה, בלי קפה של בוקר, בלי נשיקה ליום טוב...אז מה אם בוויכוח של אתמול הוא גילה שאני מפנטזת על חבר שלו...
זאת סיבה...?
לפני 12 שנים. 9 בפברואר 2012 בשעה 6:51