ברית דם

התעוררתי עם דלקת בעיניים ואני מרגישה שהן עומדות להתפוצץ לי מרוב שהתנפחו.

זה הזכיר לי, שלפני כמה שנים, נכנס לי גוף זר לעין ועברתי איזה טיפול כירורגי בבית חולים כדי להוציא אותו.
בן הזוג שהיה לי בזמנו, לקח אותי לשם והרופא אמר לו שברגע שההרדמה תעבור, אני אסבול מכאבים חזקים מאד.
זה באמת קרה, כבר ברכב, בדרך הביתה התחלתי לבכות מרוב כאב, מן כאב כזה שחודר למוח ומשבש את כל הגוף.
בן הזוג שהיה לי, איש קבע, נלחץ קצת ואמר שנעבור רגע אצלו בבסיס כי יש לו במשרד כדורים שעושים פלאים.
הוא נסע הכי מהר שהצליח, כי מהכאב כבר הגעתי לתיקרת הרכב.
נכנסנו למשרד, אני לא נושמת, כולי דמעות והוא מהר מהר מוציא לי כדור ומגיש לי עם כוס מים.
התיישבתי על הכיסא המשרדי שלו, יותר נכון כורסא (מפונק הבחור) ניסיתי להירגע, עצמתי עיניים, נשענתי לאחור.
הוא נשען על השולחן בעמידה ככה לידי ובמעומעם אני שומעת אותו שואל "נו...עוזר?" הצלחתי לסנן בפה סגור "אהאמ...."
הרגשתי שהוא מלטף לי את השיער בעדינות וככה מחכה שזה יעבור.
אף פעם לפני כן לא הייתי במשרד שלו...
כל הגוף שלי היה רפוי, מסטולית תחת מהכדורים האלה, הדבר היחיד שיכולתי להרגיש בבירור זה הרצון שלי להרגיש אותו. כאן במשרד...
התחלתי להתיישר, הסתכלתיי לו בעיניים והתחלתי לפתוח לו את החגורה של המדים. תמיד גירה אותי לראות אותו במדים. כזה גבוה, סמכותי, מושך במיוחד.
"אני מבין שאת מרגישה יותר טוב" הוא מחייך
"תשמע...לא יודעת מה נתת לי, אבל זה טוב" חייכתי
"זה כדור שמרדים פילים, את בטוחה במה שאת עושה עכשיו?" הוא בקושי נושם
"אההמ" המהמתי
....
מאז ואפילו עד היום, כשהוא סובל מכאבי שיניים הוא מתקשר אלי "הכדורים המחרמנים האלה.....הרדימו לי את הגוף, אבל העירו לי משהו אחר"

מתנצלת שלא יכולה לשתף אתכם בשם של הכדורים, זה סוד צבאי :)