ברית דם

לפעמים אני שואלת את עצמי אם כשאני מדברת מישהו שומע אותי.
לדעתי זה מאד תלוי בערוץ התקשורת שיש לי עם אותו אדם. מן הסתם בעבודה יש כאלה שישמעו אותי במעומעם. זה לא אומר שאני לא אשמיע את מה שיש לי להגיד.
בכלל, כל מה שלא תלוי בי, אלא באחרים - זה של אחרים.
גיליתי, שלכל אחד יש מסננת תוך אוזנית כזאת, שנניח אם אומרים לבנאדם בוקר טוב והוא קם על צד שמאל, הוא בכלל לא מבין מה זה אומר. מבחינתו זה סינית. ויש את אלה, שכשמדברים איתם סינית, לא רק שהם מבינים - הם אפילו שומעים את זה כשירה.

החלטתי לרגל התגלית המרעישה הזו, ללמוד קצת סינית. מה רע?! במילא סין כבר מעצמה, היום זה מאסט.

אבל....תגידו מה שתירצו, עדיין יש שפה אוניברסלית אחת, אותה כולם מבינים בדיוק כמו שהיא - שפת הגוף.
אני שוקלת, אם עלי לשנות גישה, להתחיל ישר עם שפת הגוף, למה להיכנס למצב של חוסר תקשורת עם בלבולי ביצים של שפות לא מובנות...

אז בקרוב מאד, אני מקווה שאוכל להסביר את עצמי הרבה יותר טוב עם מינימום מילות חיבור ואותיות אהוי, אבל מקסימום משפטים מורכבים :-)