מישהו פעם הבחין בהבדל שבין להיכנס למיטה ובין לצאת ממנה?
גם אם אנחנו מאד עייפים והדבר שהכי היינו רוצים לעשות זה להיכנס למיטה, עדיין יש במיטה משהו סופני...לא סתם אנשים נרדמים על הספה תוך צפייה בטלביזיה. זה סוג של להמשיך את היום. לעומת הרגע שבו מכבים אורות ונכנסים למיטה - שזה בוודאות כבר סוף היום.
סוף יום יכול להיות נחמד למי מאיתנו שאוהב להתחיל כל פעם משהו חדש ולא מעניין אותו מה קורה בזמן שהוא ישן.
אני מאלה שמרגישים שמהרגע שאני נכנסת למיטה אני מפספסת ים דברים, כל העולם ממשיך לתקתק ואני בארץ לעולם לא....לא בשבילי.
אבל זה חלק מהדברים שצריך לעשות אז עושים.
ואז נרדמים
ואז מתעוררים.
שמתם לב שההרגשה הכי נעימה במיטה זה השלב בו צריך להחליט שקמים ממנה?
פתאום הכי חם שם, הכי מפנק, הכי מריח טוב, הכי מלטף והכי הכי לא בא לצאת משם....אבל צריך.
אני בעד הפרדה מוחלטת בין מיטה לבין סקס.
בדיוק מאותם טעמים - במיטה ישנים.
כשהסקס קורה מחוץ למיטה הוא יכול לא להיגמר בכלל. לעומת כשהוא קורה במיטה, הוא לגמרי נגמר בשלב מסוים.
סתם הארה של בוקר
או הארה של היעדר סקס
או סקס בלי הארה
או סתם פוסט דבילי כמו שאוהבת:)
גוט שאבס
לפני 12 שנים. 24 במרץ 2012 בשעה 11:07