אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברית דם

כשהיינו ילדים, היינו קבוצה של 4 חברים טובים. ישבנו בערב אחד וניסינו להעלות את בוב מארלי בסיאנס. הכוס התפוצצה לנו ומהפחד הפכנו הכל, הדלקנו אורות וניסינו לשכוח. אבל אז התחלנו לשמוע צעדים מהתקרה. אחרי מה שקרה באותו הערב, נשבענו שתיקה לנצח וביצענו ברית דם. עד היום, רק ארבעתנו שותפים לסוד....
לפני 12 שנים. 30 במרץ 2012 בשעה 12:10

איזה קטע זה שאת הדברים שנמצאים מרחק יריקה מאיתנו, אנחנו לא רואים..
כאילו שהאף שלנו כזההה גדול שהוא מסתיר הכל ואנחנו מסוגלים לראות רק מה שרחוק.

מהיום אני בודקת לאן אני יורקת!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י