לפני 12 שנים. 10 באפריל 2012 בשעה 6:08
בדרך כלל אני לא זוכרת חלומות, מלבד אלה שבהקיץ...
הבוקר התעוררתי דקה אחרי שסגרתי פינה בתוך חלום מזעזע.
ברור שבמציאות דבר כזה לא יכול לקרות, אבל בתוך חלום שהרגיש כל כל מציאותי, זה היה אפילו על גבול המפלצתי.
היה גם רגע שאמרתי לעצמי בתוך החלום שאם זה חלום, אני רוצה כבר להתעורר.
ואיזה קול פנימי אמר לי שם "אין ממה, זו המציאות שלך"
עכשיו שואלת את עצמי אם אני צריכה לקחת אוויר ולהתחיל לפענח באיזה חלק של המציאות שלי הוא נוגע.
אני אוהבת דברים קשים,
אבל יותר אוהבת אותם כשהם כמו תפוח, אפרסק או סוכריות על מקל...
לא אוהבת דברים קשים כמו מחשבות...