הכרנו כאן , שיחה של שעות אל תוך הלילה ,
השיר של סמית׳ס , אני בא ! אמרת באומץ לא ברור ,
ארבע בבוקר , ירושלים - תל אביב , חצי שעה , אתה כאן.
טיילת יפו , אתה מרים אותי על גבך , שרגלי לא יתקררו מטל הבוקר.
גויינט, שיחות על אקסים ובדידות , חיבוק לאור זריחה על יפו .
ימים עברו , היה לי נעים , ״ גולנצ׳יק ״ שלי , חתול מתפנק בסופ״שים וחגים.
עוד ערב נעים , יושבים עם חברים , ואז ברק ורעם ביום בהיר , אני נוסעת .
הזמן עבר , הנסיעה קרבה , החלטנו להיות גדולים , הבנו את המצב , היה טוב וטוב שהיה .
שדה תעופה , נשיקה חטופה , ביי . ידענו שכאן זה ניגמר, או כך לפחות חשבנו .
ארץ רחוקה , נופים , אנשים, חוייות , ואתה, אתה תמיד שם ברקע
שיחות , שיחות , שיחות , שעות על גבי שעות , סקייפ /פייס /וואטסאפ,
כן רוצה , לא רוצה , מוכנה לא מוכנה , לא מסכימה אך גם לא מוותרת .
חודשיים ואני מרשה לך לקנות כרטיס , הציפיה הורגת , יום ועוד יום .
והנה נשארתי לבד, יום ועוד יום ועוד יום, והנה באת .
בשמלה לבנה וזכה , בעיר המפוייחת , מחזיקים ידיים , לא מאמינים שזה קורה .
עכשיו בדיוק שבוע אחרי ,אנחנו ערומים מול ההימליאה ,
אתה עדיין ישן כמו חתול קטן עם חיוך מרוח על הפנים , ואני עם הסיגריה במרפסת
לא יכולה לעצור את החיוך
אוהבת אותך קטני שלי
