לפני 11 שנים. 25 במאי 2013 בשעה 7:31
תמונך כה שלווה , את אחרת
קצת גאה ונבוכה על שאת אימי
בדמעה מלווה בחיוך מוותרת
ומעולם אינך שואלת מי ?
לא תמהת לא רגזת עת באתי אלייך
מידי יום ביומו ואמרתי ״תני״!
את הכל הבאת לי במו ידייך
רק מפני שאני -אני
ויותר ממני את היום זוכרת
את יגון ילודותי , ונפשך כבר פתרה
עת תבוא אלייך הבת הבוגרת
היא תביא את יאוש תוגתה שבגרה
כן אבוא רצוצה, לא אשאל לשלומך
לא אבכה בחיכך , לא אלחש לך אימי
את תדעי , זה עזבני היה לי יקר ממך
ולא תשאלני מי?