לפנק-לפנק-לפנק...

היא התקשרה לפני כמה ימים,

ביקשה להיפגש עימי,

זקוקה לשירותיי.

לא מכירה, לא פגשתיה מעולם,

והנה, שעת הפגישה הגיעה,

וגם היא נעמדה בפתח משרדי,

איזו אישה, איזה קלאסה,

גבוהה, אצילית, פנים נאות, גוף חטוב (ילדה לפני חודשיים...), נשואה...

ואני חושב שניתן היה לראות במבטיה שיתכן שגם אני מצאתי חן בעיניה,

החמיאה על פועלי,

על השכלתי,

התרשמה מהתובנות והעצות שהענקתי לה,

שילמה על פגישתנו,

ויצאה ממשרדי...מחיי...בחיי :) 

להתעורר יקיצה טבעית ב- 5:30, WTF ?

אולי היקום רומז לי שהיום זה היום ? :)

לו יהי...

בוקר טוב עולם, מאחל יום נפלא לכולםםםםם :)

הערב יורד,

במקום שאני ארד :)

חוזר מסבבים של פגישות,

כל פגישה מקבל מחמאות וקומפלימנטים על לבושי, על מראי,

אז מה ?!

רוצה שאת תראי בי ראוי,

את נמצאת כאן ?!

את נמצאת בכלל ?!

היא הגיעה למוסך היוקרתי,

אני בדיוק מחכה שיביאו את רכבי,

בחורונת מצודדת, נמוכה,

חטובה, ישבן מטריף, איך יודע ?

באה עם טייץ שלא הותיר מקום לדמיון,

ואז התקשרה לאבוש ואמרה לו - חבל שלא אמרת שזה יקח זמן,

באתי ישר מהמכון וכולי מזיעה.

חמודונת יקרה,

אני האיש המהוגן שעמד לידך, ואני סוטה לא קטן :)

הייתי לוקח הרכב במקומך, שתמשיכי בשגרת יומך, 

ואם היית רוצה - הייתי סוגד לך ומלקק זיעתך לאחר לכתך למכון,

כן...נשבע לך :)

אמצאך כאן,

יודע שהסיכוי כה קטן,

אבל, לא אוותר,

אנסה, אשאר,

אולי בסופו של דבר,

יבוא עזרי...בדמותך...

רוצה אותך חזקה ממני,

רוצה אותך חכמה ממני,

רוצה לסגוד לך,

רוצה להעריצך,

רוצה להחכים ממך,

רוצה להיות ראוי לך,

רוצה להיות קטן לעומתך,

רוצה לחוש את שליטתך,

רוצה ורוצה ורוצה...

בארץ נהדרת,

היתה עדנה לחובבי כפות רגליים.

בפארודיה על הזוג שכל העת מחכך כפות רגליו מתחת לשולחן,

היתה הזדמנות להציץ לכפות רגליה הענוגות של עלמה זק,

אז לרגעים מועטים הפטיש שלי צהל והגיע לסיפוקו,

כעת רק צריך למצוא כפות רגליים לפנקן...

נו, באמת, כל אחת יכולה להחליט עבור עצמה שהיא "שולטת",

אבל, זה כל-כך לא כך.

לעניות דעתי, ולגישתי,

שולטת צריכה להיות בעלת אישיות,

זה בא לידי ביטוי בהתכתבויות הראשונות כאן,

אח"כ כמובן, בדיבור, במבט, בראש,

ביכולת להתמודד, להוביל, להוליך.

אני כמובן מחפש אותה,

את אותה גבירה, מתווה דרך,

שתוליכני בדרך שלה,

בא אפסע, לצידה,

ואהיה שלה...

אני חופשי ומאושר,

רק כאשר אני מצוי תחת מרות.

מוזר שכזה,

רק כאשר חש שליטה על חיי, על מעשיי,

אני אכן חופשי ומאושר,

חופשי לחוות את אשר כה זקוק,

חופשי להיות מי ומה שאני,

וכה מאושר להעניק מעצמי,

כאשר מסב אושר לגבירה השולטת עלי.

תוהה, היש עוד סיכוי קלוש (אפילו קלוש) שאשוב להיות "חופשי ומאושר" ?

אני פוגש בהן יום יום,

רואה אותן, מדבר עמן,

האם האסרטיביות אליהן נמשך, בכלל רוצות להישלט ?

האם הן מזהות שהן גבירות ?

האם הן מזהות שאשמח לסגוד להן ?

האם ישנה דרך לבדוק בלי להסתכן ?

האם אמצא הדרך לשרת מי מהן ? 

הראש מלא בשאלות, תהיות, מחשבות, רצונות.