לפנק-לפנק-לפנק...

אני רואה אותה,

אני יודע מה הייתי עושה למענה,

לעיתים רוצה להיות כלבה,

לעיתים משרתה,

לעיתים שליח שלה,

לעיתים מנקה ביתה,

כן, רוצה כ"כ להעניק לה,

והיא, היא כבר פסעה הלאה,

אולי אפילו לא הבחינה בי,

אבל, עדיין נותרה עימי.

אולי היום אראה אותה,

אולי אראה אחרת,

המחשבות זהות,

"הגבירות" משתנות...

עד שהיא תגיע....ותבחר בי...ה-גבירה...  

הכמיהה ליחס,

היא הכמיהה החזקה ביותר,

מבט, קול, אות בהודעה,

העיקר לחוות יחסך,

מי יתן ואכירך,

מבטיח להוקירך...

האם את כאן ? האם ניפגש אי-פעם ? 

אחד הימים הללו,

שאתה כואב, כואב, כואב,

אז אתה כותב, כותב, כותב,

אך, זה לא מקהה את הכאב,

הנפש פצועה, פגועה... 

"לתת, את הנשמה ואת הלב",

עבורי זו אינה סתם שורה משיר,

עבורי זו ההוויה של מי שאני.

לתת, לגבירה שלה אסגוד,

לתת לה את הנשמה,

שהרי לי היא העניקה את חסותה,

לתת לה את הלב,

פעימותי הן בזכותה, עבורה.

כן, ככה...הכי פשוט...פשוט שפוט... 

רוצה לראותך מביטה עלי ממעל,

עושה אותי קטן,

אבל זה מה שאני רוצה להיות,

לחוות אותי תחתיך,

להיות נתון בידייך,

לקבל ממך הכוח,

ולשמשך בכל מאודי,

לתת לך...אותי.

אני הרבה פעמים תוהה ביני לבין עצמי,

איך, בעולם כה דינמי,

משפחה, עבודה, תחביבים, חברים,

ובכל זאת כה זקוק,

להגשים עצמי כ....,

כאחד הנתון למרות,

לדעת שאי-שם,

ישנה מישהי שמפקחת עלי,

שאני שייך לה,

שאני שלה,

איזה דפוק אני :(

היא עומדת מולי,

בוחנת אותי,

זה נעים לי,

זה מעמיד לי,

אז מה אם היא לבושה,

אז מה אם אני כך עומד מולה,

רוצה לחוש שלה.

זה קרה...אולי עוד יקרה...

האמת, חייבת להאמר - אין מה לספר,

קר, קר שם בחוץ,

ולצערי, זכור לי במעומעם, שגם כאן חשתי צינה...

והנה דבר מעניין -  

הפוסט האחרון שהעלתי היה ב...שנה שעברה,

ב- 6/12/16, ליתר דיוק...מעל חודשיים ! (אבל מי סופר :)).

במקרה, נכנס לכאן כעת, ו- הפתעה...

היום כבר היו - 137 כניסות,

אמש- 89,

שלשום - 673,

גבירתי, למה לא אמרת שמחפשת אותי :)

היתכן שחסרתי למישהי ?

 GOOD.SLAVE100@GMAIL.COM

לעיתים,

המבט,

הקול,

זה חזות הכל...

תחדרי אלי,

חדירה איטית,

מרוככת,

מתוחכמת,

אמפטית,

מכילה,

תחדרי לראשי,

ושם גם תשארי,

הרבה אחרי,

שתחדרי לאחוריי...