ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפנק-לפנק-לפנק...

בלוג שבו אני מתאר הגיגיי האישיים.
מוזמנים/ות להגיב.
לפני 7 שנים. 5 בדצמבר 2016 בשעה 6:29

יש ימים כאלו,

שאני קם עם מחשבות טורדניות,

עם סטיות עמוקות,

שאני מפחד אפילו להעלותם על הכתב,

רצוי וראוי שישארו עמוק בראש,

שלא יעלו מהאוב,

ואני ? - אמשיך לכאוב...

 

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 20:15

היא לא מרגישה טוב,

אז אני הופך לעבד בית,

לקחתי הילדים לחוגים,

החזרתי אותם,

עושה ארוחת ערב,

מנקה השולחן,

שוטך הכלים, מסדר המדיח,

מוריד הכביסה,

איזה קוררר,

ואני מדמיין,

את הגבירה מתבוננת בי בהנאה,

מניעה אותי למענה,

ציווי פה, הצלפה שם,

ואני מציית ללא אומר,

שהרי אני נתון למרותה, תחת חסותה,

לו יהי...

לפני 7 שנים. 4 בדצמבר 2016 בשעה 7:27

יום ראשון, חש הכי חופשי,

יוצא מהבית חנוט בחליפה ועניבה, חש הכי חופשי,

נסע ברכב, פותח הגג, היש חופשי מזה ?

נכנס לבית הקפה, מזמין הפוך, חופשי,

זאת בדיוק הבעיה שלי,

אני חופשי מידי,

וכמו שלהקת בנזין כבר שרה:

"חופשי, זה לגמרי לבד"...


ואני, כ"כ לא רוצה להיות לבד...

לפני 7 שנים. 3 בדצמבר 2016 בשעה 20:35

איזה כייף,

מחר שבוע חדש,

אך, הכמיהות ישנות,

המחשבות אינן מרפות,

והן אף מקשות על התיפקוד היום-יומי,

אולי בסוף,

את...כן...את...תמצאי אותי...

לפני 7 שנים. 3 בדצמבר 2016 בשעה 16:33

אפילו במהלך צפיה בקלאסיקו הספרדי,

המחשבה כל הזמן איתי...

 

הכל זה מנטלי,

ולכן, למרות גודלי וחוסני,

כך מתבונן על מלכתי...

 

לפני 7 שנים. 3 בדצמבר 2016 בשעה 13:34

ארוחת שבת משפחתית,

ואני, בכלל לא רעב,

אני מורעב,

אבל לאוכל רוחני,

לשליטה עלי,

למישהי שתיקח בעלות על מי ומה שאני,

שהרי זה צורך כה עמוק,

להיות נשלט, בכל הרמות...

לפני 7 שנים. 2 בדצמבר 2016 בשעה 20:28

ליל שישי,

קר,

זמן טוב ל..ביזאר,

סשן טוב,

ליטוף השוט,

עושה מצב רוח טוב :)

 

העיקר יש על מה לחשוב...

לפני 7 שנים. 2 בדצמבר 2016 בשעה 14:24

אני אוהב לעזור, זה ממלא אותי,

למזלי, אלוהים העניק לי יכולות,

אני יודע לפשט דברים,

אני עוסק בתחום לא פשוט,

ותמיד מסביר לבני שיחי,

עד שכולם מבינים.

לכן, שהיא התקשרה וביקשה עזרה,

שמעה עלי מחברה,

למרות שחזרתי מהמכון,

והייתי כבר ערום במקלחת,

הסברתי לה בסבלנות,

כן, זה שהיה לה קול סמכותי,

זה כבר בונוס, מבחינתי.

 

שבת שלום, ואם זקוקה לעזרה,

אני כאן...בכייף :)

 

לפני 7 שנים. 2 בדצמבר 2016 בשעה 9:10

אני אוהב אותן,

הן משוחות בלאק אדום-כהה,

הן בעלות מבנה יפה,

הן במידה 36 וכה ענוגות,

הן כה קרובות אלי,

אבל, כה רחוקות,

כפות רגליה ובהונותיה של אישתי,

רק אם היתה מצווה עלי לפנקן,

אבל, היא לא בענין.

 

* לכן אני כאן...אולי את בענין... 

לפני 7 שנים. 1 בדצמבר 2016 בשעה 15:35

בהמשך ישיר לפוסט הקודם...

 

מדבר עם קולגה שביקשה ממני טובה כלשהי,

מודה שעקב הלחץ,

בקשתה פרחה מזכרוני,

מתנצל,

ומוסיף: "מגיע לי עונש",

היא עונה: "מצחיקול אתה"...


מתי מישהי תיקחני ברצינות...תרתי משמע :)