לפנק-לפנק-לפנק...

לפני 4 ימים כתבתי על האביזרים שהייתי מביא עימי למפגשים עם גבירתי,

וכן, האביזרים: שרוך, אטבים, נר, גפרורים,

נותרו עדיין באחת המגירות במכוניתי,

שמא, אולי, יום יבוא והם ישובו לשמש באיזו סיטואציה :)

אני מוכר את מכוניתי המיוחדת והייחודית,

וכך גם המתעניינים בה :)

והנה היום בא אחד המתעניינים לראותה,

מחטט במגירה, בודק, רואה...את האביזרים,

האם זיהיתי חיוך קטן בזוית פיו ? :)

הסטיה הזו תוריד אותי שאולה,

במקום שהגבירה תוריד אותי...לרגליה...

* מי יודע אולי תגיע רוכשת פוטנציאלית,

  שתגלה האביזרים ותברר עימי את פישרם,

  למרות שהסיכויי לכך נמוך,

  בלי להיחשב שוביניסט, כי אני ממש לא כזה,

  הרכב "גברי" מידי :) 

את רוצה - אני מרצה,

את קובעת - אני מבצע,

את מדברת - אני מקשיב,

את מצווה - אני מציית,

את מפקחת - אני מפוקח,

את צריכה - אני מביא,

את למעלה - אני למטה,

זה כה ברור,

וזו רק התמצית..

אחת התחושות המחרמנות (אותי),

היא כאשר אני מתהלך בחוץ,

משדר ביטחון, שררה, נחישות,

חנוט בחליפה, עניבה, מריח טוב, שיערי מעוצב,

ו...

אשכי קשורים,

בצורה של כדור תפוח ומלא,

כי זה מה שמזכיר [ ומזקיר 😄 ] לי,

את מהותי עבורך,

את ייעודי למענך,

את היותי...כלבך...

כאחד הסוגד לשולטת עלי ובי [ כאשר היא קימת 😄 ],

אני מביא עצמי מלא נכונות,

לשרת, לשמש, לסגוד,

זכור לי שאיתה,

הייתי מביא גם את האביזרים הטקטיים והטיקסיים:

אזיקים, חגורה, שרוך, אטבים, נר, גפרורים...

(חלקם נותרו עדיין ברכבי...מיותמים, חסרי שימוש..)

יש משהו מרגש שאתה הוא המכין את האביזרים,

שישמשו הגבירה לפעול על ו- ב...גופך כרצונה...

שהרי זו המטרה,

ההנאה שלה...היא ההנעה וההנאה שלי...

לסור למרותך,

ולחוש הכי חופשי,

למלא מבוקשך,

ולהיות הכי אני,

לפנקך,

ולחוש הכי מאושר,

לסגוד לך,

ולחוש הכי בר מזל,

להיות קשור על ידך,

ולחוש חופשי ומאושר,

אין תחושות שתשוונה לאלו...

איזו הפתעה...

אני מאוד מרוגש מינית להישלט,

אבל,

ממש לא מחפש כאן יחסי מין,

אם זה יקרה מה טוב,

אבל זו ממש לא ה-מטרה.

כמובן שחייב לחוש משיכה מינית,

כמובן שחייב להעריך,

כמובן שחייב לסגוד,

אבל,

אני רוצה לשרת,

אני רוצה לפנק,

אני רוצה לשמש,

כה פשוט,

למה לסבך ?!

אז כמו שכתבתי הבוקר,

היום יום ההולדת...שלה.

היכרנו לפני 12 שנה...

הכל היה אז אחרת,

תמים יותר,

האינט' עוד היה בחיתוליו,

דווקא יצא לנו "להתקל" השניה באחד בצ'ט של "תפוז".

היה לי כינוי שכלל לא העיד על נטייתי,

היא פנתה אלי,

שוחחנו ארוכות בצ'ט,

אח"כ בטלפון [ איזה קול היה לה...נטרפתי ממנו/ה 😄 ],

שיחות שארכו חודשיים...

ואז, רק לאחר אותם חודשיים אינטנסיביים,

קבענו להיפגש.

שתבינו, אז עוד לא היו סמרטפונים עם מצלמות,

כן, היתה תקופה שכזו :)

ולכן זו היתה ממש פגישת "בליינד-דייט",

לא ידענו איך כל אחד/ת נראה (וזה היה כה קסום).

קבענו להיפגש ערב אחד, בקרבת קניון רמת-אביב,

היא חיכתה לי,

נכנסה אל רכבי,

איך אהבתי את מה שראיתי...

אולי אמשיך לספר על העבר עימה,

ההווה לא משהו, העתיד לוט בערפל :)

היום יום ההולדת שלה,

לביאה אמיתית,  

אישה מדהימה,

שפרצה לה אל תוך חיי בסערה,

אהבה אותי ללא תנאי,

קיבלה אותי כפי שאני,

על מעלותיי,

ועל מגרעותיי הרבות,

לא רצתה לוותר עלי,

עד שהגיע הרגע,

שנאלצה לוותר...,

היתה חברה,

היתה מאהבת,

היתה השולטת שלי,

לאו דווקא בסדר הזה,

אבל היתה מדהימה,

איזו אישה מינית, מנשיקות עימי היתה גומרת...

חווינו שנים של היכרות אמיתית, סודית, דיסקרטית, עמוקה,

שנינו מול שאר העולם.

מה לא חוויתי עימה,

ועם זאת, היו דברים שלצערנו לא הספקנו לחוות :(

אז היום היא חוגגת יום הולדתה,

ולמרות שהיא לא חברה באתר,

וכבר זמן רב לא יצא לנו לראות האחת את השני,

אישה מדהימה, את בטח חושבת ששכחתי ממך,

מיום הולדתך,

אבל ממש לא...

מאחל לך הרבה אושר, בריאות,

ואולי בחיים אחרים היינו זוג מהסרטים...

את הלביאה, אני האריה...

זה הרי סוד גלוי,

כאשר דבר מה נמנע/אסור,

הוא כל העת חודר למחשבות.

למשל, בהקשר של היום:

צום, כאשר אני צם ביום כיפור,

יוצא לי לחשוב הרבה על הצימאון שתוקף אותי, לעיתים גם קצת רעב,

כאשר ביום-יום אוכל ושתיה זה לא דבר שכה מעסיקני.

ולכן, אני כה רוצה לחוש תחת חסותך,

רוצה להעניק לך את חירותי,

רוצה שתנעלי את איברי,

כדי שכל העת תהיי בנשמתי,

כן, כזה אני...

* צום קל לצמים,

  ועבור כולנו - אהבת חינם :)

הכניסיני תחת כנפך,

הכניסיני תחת חסותך,

הכניסיני תחת שליטתך,

הכניסיני תחת כף רגלך,

העיקר שתנכסי אותי לשימושך,

שאהיה לרשותך,

שאדע שאת ניהנית ממני,

זו הנאתי שתניע אותי..