לפנק-לפנק-לפנק...

בעולם השליטה אני לא יום ולא יומיים,

וגם לא באתר זה...

מודה שאין לי אינטרקציה מעבר לנראה, עם הנמצאים כאן.

ולמה כוונתי -

נער הייתי וגם זקנתי,

ויודע שההתרחשויות הרבות מתנהלות כאן בחדרי חדרים,

ויותר נכון - בהודעות הפרטיות...

וכן, אני יודע שמועבר שם מידע אישי, פרטי, אינטימי,

כל עוד זה נעשה בידיעת מושאי השיחה/הודעות, זה אחלה,

רצונם של אנשים - זה כבודם !

אבל כאשר יש רכילויות, העברות ושיתופי מידע לגבי צדדים ג', ללא ידיעתם !

זה כבר גובל בנבזות...

לא הייתי צריך לקרוא כדי לדעת שזה מה שקורה,

וכן, אני תמיד חושש, תמיד נזהר,

היו גם קשרים שהסתיימו טרם שהחלו,

בגלל ששמרתי על פרטיותי, שהיא לא רק שלי,

היא נוגעת למשפחתי !

אז אולי אלוהים בכלל אוהב אותי שלא חיבר אותי ל"נשמות" אלו...

כן, ברור שבחיים בכלל, ובהתנהלות באתר זה בפרט, צריכים לקחת סיכונים,

אך, סיכונים מחושבים !!! 

איזה פער עצום יש בין איך אנשים מציגים עצמם באתר זה (!), למה שמצטייר עליהם ולגביהם...

וכמו שתמיד אומר - יותר טוב כלום, מ...כמעט,

ובטח שעדיף כלום מקשרים ששקר יסודם...

כמו שתיארתי בפוסט הקודם,

אני אוהב כפות רגליים...

ולה יש לה כפות רגליים יפות, מטופחות, במידה הנשית הנכונה,

היא תמיד יוצאת מהבית נעולה נעלי עקב,

בד"כ עקב מחודד שנע בין 7-10 ס"מ,

וכן, זה מחמיא לה.

אוהב להתבונן בהליכתה עליהן,

ובטוחני שחובבי הז'אנר נהנים להתבונן עליה...עליהן...

ואז היא באה הביתה,

כבר הפנמתי שלא תורה לי להוריד אותן מרגליה,

לא תבקש שאלקק כפותיה,

אבל לאחרונה,

היא החלה להסתובב בבית עם גרביים,

כדי לשמור על לחות כפות הרגליים,

אז עכשיו גם לא יכול ליהנות מהן, מכפותיה, בהונותיה...

ולא - לא אבקש ממנה להוריד גרביה,

היא יודעת תשוקותיי,

ואם כך בחרה,

אני לא "אטרידה" בסטיותיי...

אושר יש לו גבולות...לתיסכול - אין...

אני אוהב כפות רגליים,

וכן, אני אוהב כפות רגליה,

נשיות, יפות, מטופחות,

וכן...הן מחוברות...אליה...

אל אישתי...

הבוקר היא רצתה לסדר משהו בסנדליה,

להדביק משהו בסוליה,

סנדלים סקסיות, עם עקב גבוה, כמו שאוהב...

אז היא התחילה לטפל בענין,

אני רואה אותה,

וכג'טלמן מציע עזרתי...

לוקח מטפל,

רואה את טביעת כף רגלה כפי שהוטבעה בסנדליה,

אותי זה מחרמן,

היא עומדת לידי,

רק אם היתה מצווה עלי ללקקן...

אבל...אין לה את זה...

וכך אני מגורה,

צריך להגיע לפורקן,

אבל, אני כה מתוסכל...

והיא, שהיא כה יודעת על כמיהותיי...

לא מצליחה למלא צרכיי...

אולי היא בכלל סאדיסטית ואני לא מבין ?! [ חיוך מריר ]

ככה זה, אלוהים נותן שיניים (במקרה שלה כפות רגליים),

למי שלא יודעת לנצלן...

אישתי...שלעולם לא תהיה גבירתי... 

זה נחמד,

זה נחמד שיש כנראה מישהו/י שלא שכח/ה אותי,

מישהו/י שטורח/ת להכנס לבלוגי,

אתמול והיום קרוב למאה כניסות,

ואני לא העלתי מאום... 

כן, המחשבות אינן מרפות,

אבל,

יישומן לוקה בחסר, או בחסרה :)

אז אותם אלו שלא שכחו אותי,

אפילו ביום חם שכזה,

אתם מצליחים לחמם ליבי,

חום נעים,

חום אנושי,

חום אמפטי...

כל פעם זה גורם לי לחיוך,

כל מכריי תמיד אומרים לי ש- אני נראה קשוח,

מראה קצת שחצני,

יש יאמרו מתנשא...שיאמרו :)

היו לי גבירות שדווקא אהבו את זה...

ומשום מה תמיד מסתדר עם הפקידות,

כאשר מגיע לכל משרד,

שאין לי שם כל יחסי מרות,

להיפך אני הוא הזקוק לשירות,

תמיד, יוצא שהפקידות אצות רצות למלא מבוקשי,

להניח את דעתי,

קשוח שכמותי :)

צהריים...אני כותב מסמך,

לפתע הנייד רוטט,

מסתכל - "מספר חסוי",

כיום כבר נדיר המספרים החסויים,

שוקל אם לענות, 

לבסוף עונה -

הלו...שתיקה מהצד השני,

הלו...שוב שתיקה,

הלו...שתיקה רועמת,

היה ברור שמישהו/ימקשיב מהצד השני,

ניתקתי, וחשבתי לעצמי,

אולי נזכרה בי,

תמיד אהבה לשמוע קולי...

סקס...גמירה...גבירה...

אצלי אלו מושגים אמורפיים,

הריגוש שלי הוא מעצם שליטתה עלי,

עצם היותי נתון למרותה, רכושה.

אני חייב לחוש אליה משיכה,

רק אז תהיה הסגידה,

אבל סקס עם הגבירה ?

זה לא מה שמניע אותי,

ממש לא מעסיק אותי,

רק היא תבחר מה טוב עבורה...עבורי...

לחוות את הריגוש הפנימי,

בעת היותי נתון לחסדי גבירתי,

כמה פשוט,

כה מסובך...

שבוע לא פשוט עבר עלי,

או איך אומרים היום ? - שבוע מאתגר :)

מפה לאוזן הגיעו אלי 3 לקוחות גדולים.

מי ששכיר אולי לא יבין,

אבל יש בזה אורגזמה נעימה,

שלקוח בוחר דווקא בך !!!

הוא עשה סקר, בדק, בחן, התמקח,

ואני מודה שאני לא מהזולים,

ובכל זאת הוא בחר בך,

כן, זה נותן "בוסט" לאגו :) 

בין לבין הוזמנתי לאירוע רב משתתפים ומאוד מכובדים,

ואני לא אוהב ללכת לאירועים מעין אלו,

הצביעות חוגגת, כולם "מתים" על כולם...נו, באמת :)

תמונות סלפי עם כל שועי עולם,

כולם מחייכים, כולם אוהבים, מפרגנים,

ואח"כ תוקעים סכינים...בא לי להקיא...

אז בכל זאת הלכתי, היו גם חברים שלי שם,

וכן, גם נשים מאוד מצודדות,

אחת היותר יפות יושבת מולי לצד בעלה,

ועושה לי עיניים...בלי בושה :)

אני מאוד מוערך בברנז'ה שלי,

ולא יודע איך, יוצא שתמיד מדברים על המראה שלי,

אני מכונה "החתיך", במעניין הוא שגם בעיני הגברים וגם בעיני הנשים,

חבר מחבק אותי ואומר לי - רואים שאתה מתאמן 😄 [ להתחיל לדאוג ?! 😄 ]

אודה ולא אבוש, אני דיי מבסוט ממראי, בטח בגילי :)

אבל, זה תמיד מביך אותי, שסיפרתי זאת אח"כ לאשתי,

היא אומרת לי - הם צודקים, שים לב לאחרים ותתבונן בעצמך...

ונשבע שבאתי הכי קאז'ואל שאפשר,

ומה זרקו לעברי ? - אתה נראה כמו אוליגרך  :) 

בקיצור, לא יעזור מה אני חושב על עצמי מבפנים,

למזלי...החברה רואה בי דבר אחר לחלוטין...

* ולמען הסר ספק, כתיבת הפוסט ממש לא כוונה לשווק עצמי כאן,
  הבנתי שמכאן לא יבוא עזרי :)

היום יום חמישי [ לחן עממי 😄 ],

וגם היום את לא איתי,

אבל את במחשבתי,

תמיד עימי,

המוח לא מפסיק לעבוד,

הפנטזיות אינן נגמרות,

זה כייף,

אבל, גם מתסכל.

ואולם, אני ממשיך להסתכל,

גם כאשר אני עומד בצל.

לעמוד בצלך,

אותי זה כה ירגש,

להתבונן עליך ובך,

לסגוד לך,

רק נותר...למצוא אותך :)