לפנק-לפנק-לפנק...

יושב במסעדה לפגישה עסקית,

היא מגיעה,

גברת מרשימה, מודעת לנוכחותה,

מתישבת מולי בשולחן שלידי,

אני מקשיב לבן שיחי,

אך נהנה לתפוס עימה מבט :)

"במקרה" נשמטת לה הכפית לרצפה,

אני בזינוק כורע לידה,

צמוד לכף רגלה,

מרים את הכפית,

מישיר מבטי אליה,

היא בחיוך מתוק וקול סמכותי - "תודה, איזה ג'נטלמן אתה",

מחייך בנימוס ועונה: "כן, כזה אני..."  :)

נימוסים והליכות (על 4)...זה אני :)

היא אוהבת אותי,

אני אוהב אותה,

אני אוהב ישבנה,

אוהב כפות רגליה,

היא יודעת על "סטייתי",

יודעת שאוהב כפותיה וישבנה,

אבל היא לא תיזום,

לא תורה לי לנשקם...לפנקם...

כי אין לה את זה...

כן...זאת אישתי...

ואני כה זקוק לחוות המרות,

תיסכול...

לא נכנסתי לעולם השליטה כי העולם הוונילי היה משעמם,

עולם השליטה משך אותי אליו,

ולי לא היו כוחות להתנגד...

כבר מגיל צעיר דמיינתי, פינטזתי, גורתי מינית,

מה זה גיל צעיר ?

לדעתי גיל 9-10,

אבל גיל 12 - בוודאי (אולי עוד אספר על כך...).

תמיד נמשכתי ל"מלכת הכיתה",

לילדה האסרטיבית,

ובהמשך גם לנערה הנחושה,

וכבר מגיל צעיר,

התעניינתי בנשים בוגרות ומבוגרות ממני...

כן, אני עוף מוזר...  

צריך לעוף...אך אין לי כנפיים... 

אתמול ראיתי שג'יסון דונובן - הזמר הרומנטיקן, הגיע לארץ,

ובלוטות החשק שלי החלו לפעול,

רונטיקן שכמותי.

נזכרתי בשירו האלמותי...במיוחד בשבילך/ם :)

באותם ימים הייתי שם את השיר להתנגן בלופים,

כן, בקסטה שהיתה לי באוטו...

היו ימים - אז היינו תמימים,

טוב נו, תמים לא הייתי כבר מגיל צעיר :)

אולי עוד אספיק לספר...

האידיאלי - 

למצוא פרטנרית-שולטת שישררו ביננו יחסי אהבה...,

הפשרה - 

למצוא פרטנרית-שולטת שתאהב לשלוט עלי,

תנאי הכרחי - 

שאמשך אליה מינית, נפשית...

אז אנו רק בתחילתו של חום "יולי-אוגוסט",

המתחיל הרבה לפני יולי,

ומסתיים הרבה אחרי אוגוסט.

וכן, הריחות העולים באפנו - לא תמיד נעימים,

אני תמיד מקפיד על ריח גופי,

וכפי שכבר נאמר: "מי שלא מצא דאודורנט, שלא ירים ידיים"  [ תרתי משמע 😄 ].

ובהקשר זה אני,

כאשר סוגד לגבירתי,

נהנה ונענה ללקק אותה,

כן, גם את זיעתה,

מכל חלקי גופה

[ תמיד מתחבר לשירו של אפרים שמיר - "יותר מסתם אחת",

שם יש יש שורה "ואת זיעת הסוסים ממך מוכן ללקק"... ],

החל מכפותיה הענוגות,

עבור דרך קרסוליה,

ירכייה,

והחריץ המחבר את חוריה,

וכמובן איבר מינה וישבנה.

אותי זה מטריף,

ולגישתי, זו הסגידה האמיתית.

אבל, גם בענין זה, צריכים 2 לטנגו.

זכורה לי סיטואציה עם חברתי הרצינית הראשונה,

שכן, גם אותה יידעתי שאני "בעניין", 

שכה סגדתי לה,

עת נכנסה לחדרי,

ירדתי על 4, הורדתי את נעליה,

וליקקתי בהונותיה,

היא אמרה לי - "הן בטח מריחות",

שכוונתה היתה - מה אתה עושה ? זה לא יאה :)

אני התבוננתי בה ארוכות,

חייכתי ועניתי - "זה שלך, זה ממך...אז אותי זה מגרה"...

אז כן, כזה אני,

הסגידה שלי לגבירה,

חוצה גבולות, ריחות וטעמים...

עיניים, כמו בפוסט הקודם שלי,

הכל תלוי איך אנו רואים דברים,

ואיך רואים אותנו...

והנה לפתע צלצול בנייד,

מודיע על כניסת מייל..בשבת...,

נכנס קורא -

גברת נחמדת ונכבדת ששמעה השבוע את הרצאתי,

שמבטנו נפגשנו במהלך הרצאתי,

והיה חשוב לה...בשבת !...

לשלוח לי מייל ולהודות על ההרצאה,

על דרך העברת החומר וכמה נהנתה,

יתרה מזאת,

כבר שלחה לי בקשת חברות בפייס...

כן, גם בשבת חמה שכזו,

אלו הדברים המחממים את הלב...שלי...

הלב שלי כה רעב...

חולה על השיר הזה...

באלו העיניים אביט בך בהערצה,

אביט בך בערגה,

אביט בך בציפיה,

אביט בך באהבה,

אביט בך ואראה אותך,

אראה מה ומי שאת עבורי,

אראה ואודה לאל,

שבי בחרת...

תמיד אני מישיר מבטי,

תמיד בוחן וחוקר סביבתי,

כמו מהיחידה לאבטחת אישים,

בודק ובוחן כל תו בכל איש,

מנתח כל תנועה,

ומחפש אותך... 

את הנפש התאומה שלי,

ורק מולך,

כאשר אחוש שזו את,

שתיישירי אלי מבטך,

תרמזי לי את מהותך,

אז אשפיל מבט,

אדע שהגעתי אל המנוחה,

אוכל להירגע,

להעניק לך את המושכות לליבי,

לשחק במחשבות ראשי,

להעניק לך את כולי...  

אני מסכם את חיי,

עושה סקרינינג על קורותיי.

וחושב לעצמי,

איזה מוזר אני,

אני מעולם לא הייתי אצל זונה,

אפילו לא אצל "נערת ליווי" [ איזה שם מהוגן 😄 ],

כי זה לא עושה לי את זה,

לבוא, לגמור וללכת.

אני מתחבר לצד הנשי שבי,

צריך להכיר הצד שמולי,

לדעת ולחוש שיש ביננו חיבור,

שהיא ממש רוצה אותי.

אז כן, אני לא סטוציונר,

והאמת, במהלך חיי הנישואים,

היו לי כמה נשים נשואות שפיתחתי עמן קשרי עבודה הדוקים,

שכל אחד מספר מה קורה עם חייו,

אני יודע ואוהב להקשיב, להשיא עיצה, לתמוך,

וכן, עם הזמן גלשו לקשרים אינטימיים לוהטים,

שהיו לטווחי זמן ארוכים,

ובמהלכן אף גיליתי להן את אהבתי לעולם השליטה,

והן שיתפו עימי פעולה,

המעניין הוא שרובן ככולן, לאחר שהכירו אותי,

הציעו שנתגרש מבני זוגנו ונתחתן...

אז, כנראה, למרות סטייתי, אני לא אדם רע להתחבר עימי... 

צריך להספיק לשפוך הכל,

להוציא מהלב, מהראש,

ולהעביר הכל למלקדת,

להפוך מחשבות, לאותיות, למילים, לפוסטים...

המנוי שלי עומד להסתיים השבוע,

זה זמן טוב לומר - גוד-ביי :)

כנראה שיש זמן שצריך לרענן, להתרענן,

זה ממש לא אתם,

בווודאי שלא אתן,

זה רק אני :)

אז "תסבלו" לעוד כמה ימים,

זה כבר מסתיים,

אולי אפילו אחשוף טפח בלי להסתיר טפחיים :)

מאחל לכולם/ן שבת שלום,

שבת נעימה, קרירה,

עם הרבה אוירה :)