צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפנק-לפנק-לפנק...

בלוג שבו אני מתאר הגיגיי האישיים.
מוזמנים/ות להגיב.
לפני 8 שנים. 1 ביולי 2016 בשעה 6:06

אחרי שאמש העליתי פוסטים עם תמונותי,

חשבתי לעצמי, זה כה רדוד,

שהרי נשים מחפשות את הפנימיות,

מה להן ולחיצוניות...

 

ממרומי גילי ונסיוני,

אני יודע שאנשים "העוסקים", חושבים, מפנטזים,

על יחסי שליטה הם בעל ליבידו גבוה,

כן הם מיניים, הם חושבים על מין,

נושא המין מעסיקם ו- טוב שכך :)

כפי שאנו יודעים,

לא תמיד ישנה התאמה מינית בין המינים,

ואפילו לא בין הנשואים.

אז אני בעל מחשבות רבות יותר בתחום המיני,

זה מעסיק אותי,

זה מעניין אותי,

זה חשוב לי,

ואשתי, כן היא מדהימה, מקסימה,

מכילה, יש לנו ראש דומה בכל הדברים,

לא רבים, מעריכים, מכבדים,

וכן, יש ביננו אהבה, ו- אני גם מאוד נמשך אליה,

אבל, אצלה, לגביה,

זה לא בראש מעייניה :)

ולכן, כמאמר פואד הגנב (לכאורה) -

"עם כל הצער שבדבר"...יש פער ציפיות.

אודה שמעולם היא לא אמרה כי לא בא לה בגלל "כאב ראש",

אבל מצד שני, זה לא צורך חזק כפי שזה אצלי.

היא יודעת על הצרכים שלי,

היא גם יודעת על ה"סטיות" שלי,

מהשבוע הראשון (!) להיכרותינו :) 

היא אפילו יודעת שאני נמצא בתאר,

ולעיתים אף מראה לה פוסטים מכאן,

זה אפילו נכנס ליחסי המין ביננו,

לא תמיד ברמת מעשים,

הרבה יותר ברמת דיבורים,

ולא, אנשים, לא בגלל זה מפרקים נישואין !!!

אז אני כאן,

אני אכן מתוסכל,

אבל, אף אחד לא הבטיח לי גן של שושנים,

אבל קוצים...יש הרבה :)

לפני 8 שנים. 30 ביוני 2016 בשעה 4:59

אני קם בבוקר,

כרימון בשל לקראת ראש השנה,

כולי מלא רעיונות לכתיבה,

זה כל פעם מדהימני מחדש.


לא, לא כל בוקר אני קם עם זקפת בוקר פיזית,

אבל תמיד עם מחשבות על שליטה,

אשר הן המעוררות את מחשבתי, ואז אותו...את איברי,

אני חושב שזה מה שמוכיח,

כי אצלי ולגביי החלק המנטלי,

הוא-הוא הדומיננטי,

וכפי שכתבתי אתמול,

הסגידה,

ההערצה (הלא עיוורת),

היא חזות הכל מבחינתי,

וממנה נגזר הגירוי המיני שלי...

כן, כזה אני

 

לפני 8 שנים. 29 ביוני 2016 בשעה 15:07

אך, אינו מין פגישה,

איזו מין אישה.

אחרי שהעלתי התמונה בפוסט הקודם,

יצאתי לפגישה,

לצערי ללא סימני היכר :)

אבל לאחריה הבנתי,

אני צריך גבירה "עורכת דינית" :)

היא יודעת מה היא רוצה,

יודעת להובילני למטרה,

הסכמתי לכל מה שאמרה,

כמעט ירדתי לרגלה,

ואז הרהרתי ביני לבין עצמי,

טוב נו, היא בטח גם שולטת על כולם,

אך נשלטת המחפשת את השולט המושלם...

 

נפרדנו כך...

לפני 8 שנים. 29 ביוני 2016 בשעה 8:15

כן, אני עוף מוזר,

עזבו שאני סוטה במחשבותיי,

אבל הסטיה שלי היא (לכאורה) תמימה.

שהרי אני באמת לא מחפש ולא מייחל ליחסי מין עם הגבירה,

אני רק רוצה לרצותה.

כן, צריך להימשך אליה, מינית, בראש ובנשמה,

אבל אין על התחושה,

לראותה נינוחה,

ישובה על ספתה/מיטתה/כורסתה,

ואני, משרת אותה,

רץ עבורה,

מתרוצץ למענה.

לגישתי,זו מהות הנתינה,

אז יגידו המלעיזים, וכן - הם רבים,

ברור, אתה אינטרסנט,

זה מגרה אותך, אתה עושה זאת למענך,

אז שיגידו !!!

כן, אם עושה לי טוב לשרת הגבירה,

וזה הופך אותי לאינטרסנט,

אוקי...מרכין ראשי ומקבל את הדין... 

לפני 8 שנים. 29 ביוני 2016 בשעה 6:04

מה בסה"כ אנו רוצים ?!

שיקבלו אותנו,

שיכילו אותנו,

שיאהבו אותנו,

כן, כל אחד מאיתנו,

רוצה זאת.

ובהקשר של אתר זה -

שיקבלו אותנו כפי שאנחנו,

שנמצא את נפשנו התאומה...לסטיה.

 

ולכן, זה מחמם הלב כאשר אני זוכה להכרה, להערכה, לאהבה, אפילו להערצה,

מהעולם החיצון לאתר זה, העולם האמיתי.

כאשר אני מוזמן שוב ושוב להרצות,

כאשר מפורגן ברחבי הרשת הוירטואלית,

זה אכן מקהה קצת הכאב,

אך מצד שני, קצת מעצימו [ כן, אצלי תמיד יש גם צד שני, אני איש של ניגודים 😄 ],

כי אם אני כ"כ מפורגן ו- אהוב בחוץ,

איך אני נותר כאן "לא נחוץ" ו- עם הלשון בחוץ ?!  :) 

לפני 8 שנים. 28 ביוני 2016 בשעה 10:19

אני "חמוש" בעניבה,

חגור בחגורה,

ורק הצוואר חופשי...מידי...

מתי יונח עלי הקולר ?!

 

להקת בנזין כבר שרה לפני כמה עשורים ש- "חופשי, זה לגמרי לבד"...

לפני 8 שנים. 28 ביוני 2016 בשעה 8:19

אני אוהב לעשות עימה אהבה,

תמיד מוצא דרכים חדשות,

יצירתיות, 

המגרות את הראש והנשמה,

היפה הוא,

שיש זרים הרואים זאת ו- יודעים להעריך ביצועיי אלו,

ואף מחמיאים לי על כך,

כן, אני מאוהב בה,

אוהב לעשות עימה את מעשה האהבים,

מביא אותה עד הקצה, ואף מעבר לכך,

ואיני מרפה, לחדשה, לרעננה,  

ומחפש כל העת להעביר מסריי בצורה יפה ומגרה...

את הראש, הנשמה והמחשבה :)

השפה העברית - אהובתי !

לפני 8 שנים. 28 ביוני 2016 בשעה 4:50

היום, מתחיל את יום עבודתי מביתי,

המיקום עשוי/עלול להשפיע על המחשבות,

למרות שלא רואה איזו גבירה מטופפת על עקביה,

יכול לדמיין אחת שכזו עומדת מעלי...עלי...

וכן, לאור הנסיבות, אני חש הכי טבעי,

כאשר מתהלך ערום בביתי,

קשה-קשה,

כן גם הוא מתקשה.

 

לפני 8 שנים. 27 ביוני 2016 בשעה 14:29

מה עוד יכול לעשות ?

כאשר כותב בפייס לחברה אחת - "את מלכה",

לשניה - "עבדך הנאמן",

לשלישית - "אני אסקופה נדרסת לרגלייך",

ואת הרביעית שואל - "רוצה להוציא הצהרה תוך כדי עינויים",

והיא מגיבה - "חחח...אוהבת לענות",

ולא רק שאף אחת מהן לא תופסת הפיתיון...

אלא הן עוד קוראות לי - "מלך" ?!

איפה טעיתי ?!  :)

כנראה ש- לי זה כבר לא יקרה :)

לפני 8 שנים. 27 ביוני 2016 בשעה 11:19

בהמשך לפוסט הקודם שלי...

ןכן, הכל אמת לאמיתה..

אני חושב לי וצוחק,

אבל זה בעצם עצוב :)

 

נניח ואני שוקל לעלות תמונתי,

אז מה יצא מזה ?

האם זה ישנה משהו למישהי ?

האם בזכות זה היא תפנה אלי ?

שהרי, אם קוראת הגיגיי,

כבר מכירה אישיותי,

הן בהקשר ל"סטייתי" והן בעולם האמיתי,

ואם היתה רוצה להכירני,

היתה כבר פונה ב"אדומה",

ומבקשת תמונה :)

אז נותרתי באותה פינה,

של ה"לא מקובלים"...

טוב...נתמודד :)