אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לפנק-לפנק-לפנק...

בלוג שבו אני מתאר הגיגיי האישיים.
מוזמנים/ות להגיב.
לפני 8 שנים. 27 ביוני 2016 בשעה 7:59

זה כנראה ישמע לכם מוזר,

אבל זו תחושתי.

אני לא מחפש כאן יחסי מין,

ממש לא !

אני כן צריך להימשך אליה מינית [ כדברי השיר: "משיכה מינית ומשיכה פנימית" 😄 ],

אבל,

מחפש מישהי לסגוד לה,

להתמסר לה,

לשרת אותה,

לענג אותה (לאו דווקא מינית),

לראותה ניהנית מעצם שליטתה עלי, על מעשיי.

 

יותר הגון והוגן מזה...אין :)

 

ברור שאם היא תחליט שהקשר יכלול קשר מיני,

ותהיה משיכה,

אז זה מה שיקרה,

אבל לא זו המהות, לא זו התכלית.

 

ברור שעצם היותי נתון למרותה,

מרגשני מינית,

אבל - זה ביני לבין עצמי [ או יותר נכון - ביני לבין ידי 😄 ]

לפני 8 שנים. 27 ביוני 2016 בשעה 4:59

מתבונן בתמונה של חברה יפה,

שהעלתה אותה מהנופש שלה,

פנים יפות, גוף חטוב,

בגד-ים סקסי,

כן בוקר נפלא :)

ואז חושב לעצמי - 

מודה, אני לעיתים חוטא,

מתבונן על נשים יפות,

בד"כ הן גם נראות לי חזקות ועוצמתיות,

ומדמיין עצמי נתון למרותן.

אבל, מניסיוני הרב,

זה ממש לא תמיד כך,

דווקא היפות, החטובות,

שכל גבר מזיל עליהן ריר,

שיכולות בהינף יד להזחיל,

דווקא הן מחפשות להן שולט :)

ואני, אמשיך להתבונן ולפנטז,

לפחות זה :) 

לפני 8 שנים. 26 ביוני 2016 בשעה 20:23

למרות, אולי בגלל, מה שחוויתי

וכתבתי עליו היום, אני מדמיין אותי...

זוחל על הגחון,

מלקקך עם הלשון,

מרים גבוה הישבנון,

חוטף ממך עם הרשעון,

זה מגביר אצלי האון...

כך מסתיים לו יום ראשון...

 

איך אפשר ככה ללכת לישון...

לפני 8 שנים. 26 ביוני 2016 בשעה 10:28

אנשים יקרים,

כן, יש כאן אכן אנשים יקרים (ואיני ציני !),

בהמשך ובעקבות הפוסט הקודם,

אל דאגה,

אני כבר חותך ורידים,

ומכין החבלים...

ובנימה יותר רצינית,

חוויתי טלטלה,

יתכן שאני "רגיש מידי",

מאמין מידי,

מצפה מידי,

מכבד הזולת,

מאמין באנשים ולדברים שאומרים,

מקנא באנשים שאומרים דבר שאליו כלל לא התכוונו, 

או שדברים שעושים לאחר - לא יוצרים בהם משקעים,

והם כבר בדרך לעונג הבא...

אך, זה אני, וכנראה שנכונו לי עוד נפילות,

ולצערי, כנראה שכבר לא אשתנה...

למען הסר ספק -

כל מה שהיה בינה לביני,

יוותר כך לעד !

תמיד מחוייב לשמור על דיסקרטיות,

הן בעיסוקיי מחוץ ל"כלוב",

ובוודאי לגבי הקורות אותי (ואתכם/ן) כאן...

 

אני למדתי עוד דבר,

וכמו שתמיד אומר - אנו כל הזמן לומדים דברים בחיים, ומתים טיפשים...

 

שיר עצוב...אך יפה בעיני...

 

 

לפני 8 שנים. 26 ביוני 2016 בשעה 6:00

זו חכמה לעבוד על טיפשים ?

זו חכמה להתעלל בחסרי ישע ?

זו גדולה לנצל מצוקה של אחר ? 

 

זו ממש לא חכמה לקרוא אותי,

לראות היזקקותי לגבירה,

ולשחק אותה אחת שכזו ?!

כן, בצד השני נמצא אדם,

גם אם הוא נשלט,

אז מה ?!

 

לא היכרתיך, לא ידעתי על קיומך,

את פנית אלי !!! - לשם מה ?!

 

אני מכבד, נותן אמון,

מתייחס בכבוד,

למה לנהוג בי כך ?! למה ?!

 

נו, באמת, תתמודדי עם שחקן ברמתך,

אני חלש, אני פגיע,

מה יצא לך מזה ?! לשם מה ?!  

 

בטח מחייכת לעצמך - "איזה פאתט",

איזו מתיחה עשית עלי,

ממש שיחקת אותה,

תהיי גאה בעצמך...הצלחת... 


וכפי שתמיד אומר - "יותר טוב כלום, מ...כמעט"...

 

* ואח"כ יש המתפלאים למה אני פסימי, סקפטי....

 

   

לפני 8 שנים. 25 ביוני 2016 בשעה 20:10

נגיד אני יושב ערום על הרצפה,

את עומדת מעלי,

מביטה..

מצווה עלי לאונן,

ולהתבונן...עליך,

עיננו נפגשות,

את מרשה לי לשפשף...מעלה ומטה,

ובאותו זמן לוחצת עם רגלך על אשכיי...

כאשר רואה שאני לקראת גמירה,

לוחצת עם רגלך חזק על אשכיי,

הכל נפלט...

אני מרוקן,

מודה לך בליקוק כף רגלך...

 

מחשבות...חזיונות...הזיות...

לסביר להניח לא יקרו...

לפני 8 שנים. 25 ביוני 2016 בשעה 16:13

רואה כדורגל,

המשפחה באה לבקרנו,

וזה מה שאני מהרהר...


כמו שלמדנו בצבא, כל דבר בחיים,

מתחלק ל- 3 חלקים,

ואלו הם החלקים שמרגשים אותי אצל הגבירה:

החלק הראשון

הראש, מה יש בין האזניים, האישיות, היצירתיות, הייציריות,

וכמובן - העיניים שאומרות מה שהפה לא תמיד יכול,

ו- הקול...לעיתים הוא אומר הכל :)

החלק השני

הישבן, כן, סוטה שכמותי,

חובב ישבנים שובבים, מטריפים, חצופים...הדורשים עינוגים לשוניים :)

והחלק השלישי

כפות הרגליים,

פטיש מימים ימימה,

אפילו תמונות של "חברותיי" בפייס,

ראשית יורד לבחון את כפות רגליהן...

 

מה יהיה איתי ?! :)

 

 

לפני 8 שנים. 25 ביוני 2016 בשעה 12:18

אני מגיע,

שנינו יודעים מה המטרה לשמה הגעתי,

היא עומדת בעמידת מוצא שאני אוהב,

רגלים קצת מפוסקות,

מבטה ישירות אל עיני,

ידיה מונחות על צידי מותניה,

עמידת מוצא של אישה התופסת טריטוריה,

יודעת כוחה,

ואני, עומד מולה,

מחכה לשמוע קולה,

למלא ציוויה.

היא מורה לי לרדת על 4,

עומדת מעלי,

מתבוננת בעיני, ויורה:

"היום נעביד אותך קשה, ברור ?" ,

אני מהנהן,

ואז היא מתחילה,

"עלה, רד, עלה, רד,

להרים ישבן,

לכווץ ישבן,

יותר חזק,

עוד..עוד...

לא להרפות,

אמרתי...עודדד",

ואני מציית ולא פוצה פה,

בהמשך היא מפנה אלי גבה,

מקרבת ישבנה,

מראה לי התנוחה שהיא אותי בה רוצה,

ואני, מזיע כולי,

לא מהסס,

ממשיך בשיא המרץ,

כה רוצה לרצותה,

לקבל ממנה מילה טובה,

כן, זה עונג עבורי,

להגיע למכון,

אח"כ הדיוטות שואלים ולא מבינים:

"למה (בסגול או בקמץ) אני מכור ?!".

 

כן, זה הסשן היחידי שעובר,

אבל לפחות זה 6 פעמים בשבוע...  

לפני 8 שנים. 25 ביוני 2016 בשעה 9:00

בעקבות הפוסט הקודם,

אני מתחייב - 

מוכן להתייצב בסוף התור,

את תבדקי את כולם,

אם תמצאי,

לפני הגיע תורי,

הירווח,

יתכן שגם אני - כי ממילא לא היית עימי,

ואם לא,

מקווה שאני אהיה הנבחר...

 

כן, כזה אני, מתחשב בזולת,

שהרי אם "זה לא אני" עבורך,

אז לא משנה אם אהיה בראש רשימת ההמתנה,

שהרי את תמשיכי לחפש,

אז מה הטעם ?!

לפני 8 שנים. 25 ביוני 2016 בשעה 6:57

הדרך להכיר, בכל מימד ואספקט,

לאו דווקא דרך האינטרנט,

הוא באמצעות קשר,

אם זה דרך דיבור,

או, אם דרך אתר היכרויות זה או אחר,

בדרך של שליחת הודעות.

הזמן של כולנו הוא לא בלתי מוגבל,

בוודאי כאשר אנו נכנסים לאתר זה,

ולכן, לגישתי,

ראוי לנצלו בצורה המירבית והמיטבית,

ואם מצאנו לנו פרטנר,

אותו אנו בוחנים (כן, כולנו עוברים ומעבירים בחינות),

אז ראוי לתת לו את הצ'אנס,

לעשות לו מבחן הוגן :)

ואם כבר בשלב הראשוני, שאמור להיות מרגש, מעניין, חדש,

כבר על ההתחלה חשים בצורך להכיר נוסף/ת,

שחררו את הראשון...נסו להיות הוגנים והגונים

(כן, יש כאלו תכונות - הוגנות, הגינות).

אבל איך אפשר,

שהרי כאן מדובר בכר בלתי נדלה של אפשרויות,

מכל הגילאים, המינים, הצבעים, הסטיות,

אז אפשר (לכאורה !!!) לנהל כמה היכרויות במקביל,

נו, באמת, זה רציני ?!

כבר לא זוכרים מי זה מי ?

אז בן כמה אתה ? מהיכן ?

רגע אתה נשוי או רווק ?

אז כן, זה מפתה, בוודאי כאשר ניתנת הזכות לבחור,

ויש שלל אפשרויות.

אפשר "להכיר" נשלט,

אבל בוא ננסה גם נשלטת,

אהה, ויש גם שולט שנראה מעניין.

גבירותיי ורבותיי, כמו בכל דבר בחיים,

נסו להיות ממוקדים,

מגוון האפשרויות הוא רק "לכאורה",

כי בסופו של דבר,

הזמנים קצובים ומוגבלים,

וכולנו אנשים עובדים (חלקנו גם עם משפחה, חברות וחברים),

אז אולי זו פנטזיה טובה,

להתנהל מול שולט, נשלט ואם אפשר גם שפחה טובה,

אבל, אם תחשבו שנית,

תבינו שאין לזה תכלית,

וכן, עליכם להחליט.

אז "בודקים" ו"בודקות" יקרים,

אל תשכחו המשפט - "תפסת מרובה, לא תפסת"...תפסתם/ן ?  :)