לפנק-לפנק-לפנק...

אז לבסוף נפגשנו,

עבר הרבה זמן,

אך זה קרה.

מבטנו הצטלבו,

היא חייכה את חיוכה הממיס,

ואני, נשבתי בקסמה.

כל הזמן התבוננו, האחד בשניה, ולהיפך,

לא עניינו אותנו האנשים שהיו סביב,

היא רצתה שאעשה לה קולות של חתול,

ואני, התאמצתי והצלחתי,

והיא צחקה עלי, ממני,

אח"כ ביקשה שאעשה קולות של כלב,

ואני, כלב שכמותי,

יודע לנבוח אותי :)

גם זה הצחיק אותה,

ערב קסום עם אוירה מדהימה,

אין כל ספק,

כן, היא יודעת לפלרטט,

אפילו שהיא רק בת 5... 

איך היא אמרה לילדיי - אבא שלכם מצחיק אותי... 

אמרתי לה ולהוריה, חבריי הטובים,
אם רק היתה יותר גדולה, אני (הרבה) יותר צעיר,
וקצת פחות נשוי...

כן, אלו הם חיי....אם...ואם...

פוסט שני להיום,

כן, יש ימים כאלו שאני מרגיש שחייב לכתוב, להוציא...זה אחד הימים הללו...

יושב, מכין הרצאה,

כמה הייתי רוצה שתראי אותי מרצה,

כמה אני שולט על קהל שומעיי,

כמה מרתק אותם בדבריי,

בטח היית מחייכת וחושבת לעצמך:

"וואא, איזה כלב מרשים, נמצא תחת חסותי",

ואני הייתי מראה לך את הצד האחר שבי,

חושבני שהיית גאה בי.

אח"כ, אחרי ההרצאה, אחרי כל השאלות,

היית מורה לי במבט,

אליך להתלוות.

היית צועדת,

ואני הולך שבי אחרייך,

אל מעונך,

אל מלונתי,

הנמצאת אצלך,

היית מגיעה למפתן ביתך,

הייתי יורד על 4, מנשק כף רגלך,

וכך היינו פוסעים לתוך הדירה,

שם הכל משנה צורה,

את המלכה,

ואני הכלב,

שם אני מעניק לך את כולי...מלכתי...

תני לי ידך ואנשקה,

תני לי ידך הסוגרת הקולר על צווארי...ואנשקה,

תני לי ידך המחברת לקולר את הרצועה...ואנשקה,

תי לי ידך המורה לי לבצע מבוקשך...ואנשקה,

תני לי ידך המחנכת אותי...ואנשקה,

תני לי ידך המכה אותי...ואנשקה,

תני לי יד,

רק אל נא תותירי אותי...לבד

ליל שישי,

ואת אינך יוצאת מראשי,

גם אם הזרעונים יפרצו מתוכי,

הזרע שלך נבט בתוכי,

נשתלת במוחי...

אני, אני "חננה" אני,

אני לא שותה עד שכרה,

אני לא מעשן,

ואני גם לא מזיין...מהצד :)

בקיצור, טיפוס שאינו מאבד שליטה,

עלי, על מעשיי... 

אבל איתך,

איתך זה משהו אחר,

איתך רוצה לאבד שליטה,

או דווקא לקבלה,

השליטה שלך, עלי.

רוצה לתת לך את עצמי,

את כולי,

את גופי,

ויותר חושב,

את נשמתי...

את,

צריכה רק לדעת..לקחת...

יום שישי, אז מה,

אז אין מחשבות סוטות ?!

ככל שיותר חושב, הוזה, מפנטז,

כך יש הצטברות של זרעונים,

הנוצרים באשכים,

וכך המחשבות מהראש,

מכבידות...תרתי משמע,

מושכות אותי מטה,

רוחנית ופיזית,

ואני סה"כ רוצה לחוות שוב,

שליטתך עלי, על מעשיי...בחיי....

מסיבת סיום של הילד,

זוגות זוגות ההורים באים,

לחגוג עם הגוזלים,

שעוד מעט קט...כבר חיילים.

הורים שיחדיו כבר 12 שנים,

לעיתים אפילו מהגנים.

ואז, אחת מתקרבת אלינו,

מתחבקת ואומרת:

"תקשיבי בעלך רק משתבח עם השנים",

אני מסמיק,

ואז היא תופסת עצמה...ופונה לאישתי,

"גם את, גם את"...

רצה הוגרל וזה יצא,

אני, חרמן תמידי,

אבל את, גבירתי, לצערי, לא לידי,

אז, במקרה,

אישתי היתה עימי,

הבהרתי לה שאני רוצה לבצע את זממי,

כך שהיא תענג אותי.

כבר כתבתי לכם, אני שולט, אני...על אישתי :)

וכך היא מצצה לי וינקה,

ואני במחשבות,

בכלל איתה,

עם הגבירה.

מדמין אותי זוחל צמוד לרגלה,

מציית לה לכל פקודה,

ומודה לה שהיא-היא...המלכה...

אני יוצא לעולם,

רוצה להיות כמו כולם,

אבל איני,

אני שונה,

אני סוטה,

חייב להראות חוזק וסמכותיות,

למלא "תפקידי" בנאמנות,

לשדר עסקים כרגיל,

אבל,

זקוק להיות נחות,

זקוק להיזקקות,

להזככות,

כאשר אני ערום,

כאשר אני חשוף,

כאשר אני נותן לך את עצמי,

את כולי,

שהרי את הכל עבורי...

עבר עלי יום מאתגר,

פגישות חשובות,

אנשים חשובים,

כספים גדולים,

מגיע הביתה על הגחון,

טוב, אני אוהב את זה :)

ואז אישתי מפנקת אותי,

משרתת אותי (לא בהיבט המיני),

ואני,

אני חושב על עצמי משרת אותך,

מצב הזוי -

היא משרתת אותי,

אני הוזה אותך מולי,

עומדת מעלי,

פוקדת עלי,

יכול היה להיות אחרת ?

אולי...מסופקני...

טוב, לפני השינה אספק עצמי...באמצעות מחשבות מרטיטות...

בחזיוני אני רואה אותי משרת אותך,

מעריץ, סוגד...כמו שאוהב...לפנק-לפנק-לפנק...