לפנק-לפנק-לפנק...

אז הלכתי לספר את מחלפות ראשי,

מקווה שלא כמו אצל שמשון,

כוחי לא ירד עם שערותיי,

שנשרו להן אט-אט למרגלותיי...

ואז הספר שלי מתבונן עלי,

סוקר אותי מלמעלה למטה, ובחזרה,

ואומר לי: "רזית...קיבלת גוף יפה"...

עניתי לו: "לא בטוח שרזיתי, אבל כן חיטבתי",

הסמקתי קצת והודתי לו...

אחלה לקבל מחמאה,

אך מתי אשמע זאת לאחר בחינתה של הגבירה הנכונה :)

תסתכלי עלי,

תביטי בעיני,

תראה את הערגה שלי,

את הכמיהה הניבטת מעיני,

הנובטת במבושיי,

הסגידה לך,

היא כה עמוקה,

אין לה אח ורע,

אני, שאף פעם לא משפיל מבט,

רק מולך אני מרכין ראש,

עומד ערום ועריה,

ומצפה ומייחל למלא פקודתה...

היא רצתה להיפגש,

יש לה ענין דחוף עימי רצתה להיוועץ,

קול סמכותי,

כמו שאני אוהב,

אז איך אני יכול לסרב ?!

מתכונן לצאת לפגישה,

מסתובב בבית ערום ועריה,

מגהץ החולצה,

וחולם דמותה.

מתבונן על עצמי במראה,

האמת, דיי מרוצה מהגוף שלי,

שומר על הגזרה,

מפתחו במידה,

רק נותר למצוא (חן בעיני) הגבירה...

עולה במדרגות,

היא לפניי,

מתבונן בישבנה החטוב,

איך מנענעת אותו,

בכל עליה, בכל מדרגה,

ואז משפיל מבטי,

מתבונן בכפות רגליה,

סנדלים אופנתיים,

עם עקב חשוף,

אבויייי...

איזה עקב,

כמה עור יבש ו...סדוק,

ממש זוועה,

מילא שזה לא יפה,

זה לא בריא !

בטח לא עבורי :)

סכין קטנה עושה רגל חלקה....

עושה גם ביקורי בית,

אבל רק לגבירות מיוחדות :)

צהרי היום,

חם,

אבל אני, יותר...מיוחם,

נכנס לשירותים,

פותח הכפתורים,

אוחז באשכים,

לופת את מוט ההילוכים,

המוט שמביא אותי לשיאים,

כאשר מדמיין עצמי לרגלייך,

מלקק כפותייך,

מרחרח ישבנייך,

מה אני עוד צריך ?!,

לשפשף...לשפשף...לשפשף...

חש מה זה להיות תחת רגלך,

נזכר ונזקר מה עושה לי...לשמוע קולך,

אך עד שזה יקרה,

אני מענג עצמי,

ללא גבירה לצידי...

כאשר את פורשת עלי חסותך,

אני באחת הופך לרכושך,

את נכנסת למחשבותיי, כל היום, יום-יום,

זו גישתי למלכתי.

שהרי היא בחרה בי,

היא משקיעה בי,

ולכן, היא כל העת עימי,

ואני רק רוצה ממנה עוד ועוד,

לשמוע, לראות, לקרוא, לצפות,

זו השליטה האמיתית, מבחינתי.

חשבתי, רציתי...להעלות תמונתי,

תמונה הקשורה לשבועות,

שהעלתיה היום בפייס, וזכתה לתשבוחות,

ואז (שוב) חשבתי...לשם מה ?! :)

האם זה ישנה דבר-מה ?!

אולי כדי שתראו שהשד לא נורא :)

האם את מתחברת לכל זה ולעוד הרבה (יותר) מזה ?

לשמוע קולך,

להישמע לציוויך,

לרדת על ברכיי, אפיים ארצה,

לזחול לכיווך,

להרכין ראשי,

לדעת שאת עימי,

לתת לך להובילני,

להאמין בך,

למלא הוראותייך,

לדעת שניהנית משליטתך עלי,

וזו הנאתי, שמניעה אותי,

היכול להיות בכל זה טעם לפגם ?!

רבים, ורבות בוודאי, לא יבינו פוסט זה,

אבל,

זה מעליב,

אני נכנס לאתר,

וישר מולי, מול פרצופי,

באותיות קידוש לבנה,

כותבים לי שאני - 0....בהודעות,

למה ככה ?!

קצת התחשבות,

אמפטיה,

לפחות כאן,

למשל: "טרם התקבלה הודעה"...

משהו עם קצת אופטימיות, עידוד...

גם ככה חיי כאן קשים, ולא מהסיבות המהנות והמענות  :) 

* כלובי, דווקא אתה ?!

  יוחזר לאלתר העיצוב הקודם...   :)

חג שבועות,

חג של חלב וגבינות,

ואני...

אני איש של בשר,

תאוות בשרים...