לפנק-לפנק-לפנק...

ערכתי פגישה בבית קפה צפוני מפונפן,

ולאחריה עוד פגישה,

כן, צריך לעבוד :)

ובין לבין היא באה,

התישבה בדיוק מולי,

גברת נאה, עם סנדלים סקסיים,

וכך במהלך הפגישה,

אני מתבונן בה,

כיצד היא משחקת עם כפות רגליה,

מנענעת אותן,

מכניסה לסנדלים ומוציאה,

מכניסה ומוציאה,

ואותי מרתקת - תרתי משמע :)

אילו כפות רגליים מטופחות,

רק לרדת על 4...

טוב, דיייי.....חייבים להמשיך לעבוד...

הוזה אותה בעיני רוחי...

היא מדברת בבטחון,

היא מתבוננת בבטחון,

היא פוסעת בבטחון,

הבטחון שלה משרה בי בטחון,

הבטחון הזה,

הוא שמביא אותי לסגוד לה.

זקוק לך בוטחת בעצמך,

בוטחת באישיותך,

בוטחת במי ומה שאת,

בוטחת ברצונותייך לנכס אותי אליך,

בוטחת ביכולתך לאלפני לצרכייך,

בוטחת בידיעתך מה טוב עבורי,

זו התכונה וההתנהגות שלך,

שתמשוך אותי אליך...בבטחון...

"לתת - מהנשמה ומהלב",

זו מנטרה אצלי,

בוודאי כאשר אני מעניק לגבירתי.

אך, כדי שההנאה תהיה שלמה,

היא צריכה לדעת לקבל,

לדעת לדרוש,

זה, מבחינתי, מגביר הריגוש.  

גאווה,

מצעד הגאווה,

ואני שואל - על מה הגאווה ?!

תהיו מי שאתם רוצים,

תעשו מה שאתם רוצים,

אבל לעשות מצעד כל חודש,

פעם בירושלים, פעם בת"א...

מתי יהיה מצעד לסרייטים ?!

ויותר חשוב - 

מתי יהיה מצעד לחברי הקהילה הכי "חשוכה" :)

הקהילה הכי פעילה, במחשכים,

במרתפים, בכלובים,

מתי נצא לרחובות ?! :)

ואני, אמשיך לי בדמיונות שווא :)

שבת שלום (א)נשים :)

איזה שבוע,

איזה עומס,

איזה סיפוק,

אלו תשבוחות שקיבלתי,

על ההרצאות,

על המראה, על הלבוש,

על מי ומה שאני,

והם...כלל לא יודעים מי אני :)

והנה שישי,

חם, לח,

ואני מלא כמיהה...לך...

ללקק כפותייך,

לענגן,

לפנקן,

לא מפסיק לפנטז,

והוא ישר מתעורר...

הנאות קטנות באמצע מירוץ החיים,

למשל:

פסעתי לי לתומי ברחוב סואן,

מהתבונן בחנויות השונות,

ולפתע מזהה "מכון פדיקור",

כאשר בתוכו מספיק לזהות אישה מצודדת ישובה,

ו...רגלה הענוגה זוכה לטיפול פדיקור מפנק...

בעוד היא משוחחת בפון,

למותר לציין, כי העובדת היתה ישובה בתנוחה נמוכה,

לי ישר עלתה מחשבה של מלכה ושפחה...

אבל זה רק אני...סוטה שכמותי :)

זהו, התחיל יום ראשון,

יום קשה, אחרי סופשבוע מהנה,

והרבה פחות מענה :)

אבל, אני עם הפנים קדימה,

מבטים בוחנים,

חושים מחודדים,

ואולי, גם היא,

הגבירה,

תשים ליבה,

שאני נמצא בסביבתה...

במיטה,

אישתי ישנה,

ואני הוזה דמותה,

של הגבירה,

שתוריד אותי,

כך שבאמצעותה,

אגיע לשיא...

שבוע חדש,

שבו יצא לי להרצות לפני קהלים מכובדים,

אני יודע כבר מה שיהיה,

אני אתן SHOW,

כן, להרצות אני יודע,

יודע להקסים קהל שומעיי,

יודע לתת הדגשים הנכונים,

יודע להעביר המסרים,

מתבל זאת גם בבדיחות,

ממש מנהל את ה- "קהל השבוי",

סביר להניח שאזכה למילים חמות,

מבטי הערצה,

ואני,

רוצה להמצא ב"מפגש הרצונות" שתיארתי בפוסט הקודם,

אני רוצה להצמד לרצפה,

להעריץ את כף רגלה,

של...הגבירה...הנעלמה...

כה אהבתי שהיא היתה שולחת לי הודעה:

"היכן אתה מסתובב ?",

ואני אהבתי לענות לה:

"למה שואלת ?",

והיא היתה מטריפה אותי בתשובתה:

"מה זה למה, כי אתה שייך לי !, חייבת לדעת היכן אתה נמצא !". 

כל אחד/ת ומה ש"עושה לו/ה" את זה,

איזה כייף שיש "מפגש רצונות"...